אני רוב החיים הגדרתי את עצמי כפמיניסטית. אבל ככל שהזמן עובר אני בעצמי מקבלת יותר ויותר בחשדנות דברים שנכתבים ונאמרים על ידי נשים פעילות בתנועה.
יותר ויותר דעות מופרכות, שנאה וסתם הוצאת קיטור חסרת מטרה נעשים בשם התנועה. כשמישהי אומרת שהיא פמיניסטית, אני בעצמי ישר נדלקת לי נורא אדומה (והרבה פעמים בצדק).
לאחרונה (קצת יותר מחצי שנה) התחילו לנו בעבודה מפגשי נשים. שזה בסדר כי בהתחלה היה לנו על מה לדבר. אבל עם הזמן זה התדרדר לסתם טחינת מים. המארגנת ניסתה לתקן את המצב והציעה שאם יש לנו מספיק כוח אז נארגן ונשנה את העולם. מגניב.
אז ההחלטות שקיבלנו הוציאו אותנו ממש רע. קיבלנו החלטה גורלית וחשובה שכל הגברים במשרד צוחקים עליה כבר חצי שנה - של להפוך את שירותי הגברים ליוניסקס בשעות הערב (כי אחת הדלתות ננעלת ואפשר לפתוח אותה רק עם כרטיס עובד). ואז קיבלנו את הזכות ההיסטורית להשתין בשירותי גברים בשעות הערב. וואו.
לא פלא שצוחקים עלינו. ברור שאף אחת לא באמת הולכת להיכנס לשירותי גברים כי עכשיו קוראים לזה "יוניסקס". עשינו פה צחוק מעצמנו.
עוד החלטה מדהימה שקיבלנו זה שגברים במחלקה יקבלו חופשות לידה במקרה שבת הזוג שלהם יולדת. נשמע טוב, כן? אז שם פה קיבלנו בעיקר צחוקים כי דברים כאלה אין לאף אחד סעיף תקציב וזה משהו שצריך להתקבל ברמת המדינה ואף אחד במחלקה לא באמת הולך לכבד את זה כי כסף אין.
ועוד כל מיני החלטות פשוט חסרות תועלת שלא יצא מהם כלום (נתתי שתי דוגמאות קיצוניות שכולם צוחקים עליהם). אז די. נמאס לי. יש לי דעות ויש אני מאמינה. אבל אני ממש לא רוצה להשתייך לקבוצה מגוחכת שמדמיינת לעצמה שיש לה כוח. לא רוצה להיות נושא לעג ולא רוצה שיחשדו בי כבסתומה לפני שהסברתי את הדעה שלי.
אני חושבת להפסיק להציג את עצמי (לפחות באופן ישיר) כפמיניסטית. הדעות שלי לא ישתנו. רק הכותרת הזאת מרגישה מכובסת לרמה שלא נשאר ממנה צבע. וזה לא רק בעבודה (שם נשבר גב הגמל). דעתכם/ן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות