היי לכולם
לפני חצי שנה פגשתי את עמית במסגרת הצבא,היה לנו קצת קשיים בהתחלה אבל באחת השבתות שסגרנו היה קליק ומאז הפכנו לידידים מאוד טובים.
עם הזמן הוא התחיל לרמוז לי שהוא רוצה יותר...אפילו ניסה לנשק אותי כמה פעמים.אני לא הכי נמשכתי אליו פיזית-נמוך ממני ב5 ס''מ לפחות וגם קצת מלא ממה שאני אוהבת. בכל אופן הבהרתי לו שזה פשוט לא יקרה למרות שאני ממש אוהבת את האופי שלו(באותה תקופה גם היה לי קטע עם בחור אחר)
אז השתחררתי ודיי הפסקנו לדבר,הוא גר 3 שעות נסיעה ממני בערך..פתאום לפני שאיזה שבועיים שלושה שלחתי לו הודעה בשישי בערב כשהייתי שיכורה,והוא ישר ענה והתחלנו לדבר ודברים הפכו להיות רציניים מאוד מהר(ברמה שהוא חשב לקחת אותו ולבוא לפגוש אותי כי חשב שיש סיכוי שאני מוכנה לצאת איתו סוף סוף)
החלטנו להיפגש למחרת ,ישבנו לפקל קפה באיזה יער ליד הבית שלי.
דיברנו הרבה ואז הוא נישק אותי והתחרמנתי מאוד-דבר שלא ידעתי שיקרה איתו.
מאז כבר הפסקתי לעשות אצלו שבת (לא שכבנו,גם בגלל שביקש שניקח את זה לאט ואני הכי הסכמתי) ,לפגוש את המשפחה שלו(למרות שחשבתי שזה יותר מידי מוקדם וזה מאוד הרתיע אותי) וגם איזה 20 חברים שלו מהבית.
הוא בחור מאוד פתוח ומשפחתי,הבנתי אחרי שנפגשנו איתם שהציג אותי בתור חברה שלו וזה קצת הפתיע אותי כי לא דיברנו על זה.הוא גם ניסה ממש לדחוף שאפגוש את המשפחה המורחבת.אם היה מדובר בקשר יותר מבוסס אז לא הייתה לי בעיה אבל אני הכי לא שם עדיין...והוא קצת מתקשה להבין למה לא.
אני סומכת עליו.אבל הוא מתקדם לי מהר מידי ולא מצליח להבין מה מרתיע אותי בכל המצב..הוא גם נפגע כשאני אמרתי שאני לא מעוניינת שיפגוש את הוריי הדתיים..
אז הדילמה כאן,האם זוג שגר במרחק גדול אחד מהשני,שלא מתראה הרבה בגלל צבא ועבודה,שגדל וחונך באופן שונה מאוד,שבא מרקע אתני שונה לחלוטין ובא עם רמת מוכנות שונה לחלוטין לקשר-
יכול להצליח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות