אני מרגישה נורא. אני יודעת ש'יש דברים יותר גרועים מזה' ו'זה רק תקופה', אבל אני לא מצליחה להתעודד מזה. תמיד הצלחתי, תמיד היו לי ציונים טובים עד מעולים ואני אפילו לומדת בתוכנית לנוער מוכשר. הכל התחיל ההידרדרות קלה, ירידה קלה בציונים, וזה לא השקעתי פחות, רק השקעתי יותר ויותר. והכל נגמר היום, כשקיבלתי את הציון מגן הנורא מכל- במתמטיקה, הנושא הקל ביותר עבורי בבית הספר ובכלל. מעולם לא היו בי מחשבות אובדניות וגם אין, אבל יש לי תחושה שסיימתי. שזהו. שכל מה שעשיתי היה לחינם, ואין לי למה להמשיך. כל ההשקעה, הכל לפח. והכי נורא, אין לי עם מי לדבר. יש לי המון חברות, חברה הכי טובה, משפחה תומכת, ולאף אחד אני לא יכולה לפנות. אני מרגישה שהם לא יבינו אותי, ואני גם לא אדם שמשתף ובוכה. בכיתי היום כמו שלא בכיתי בחיי, לבד בחדר, כמו מטומטמת. אני כשלון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025