לפני שנה וחצי הכרתי מישהי בת 25 והתחלנו לצאת. אחרי 4 חודשים נפרדנו הקשר לא הצליח בגלל כמה סיבות:
היא כפתה עליי בכח לשמור שבת תמיד הייתה מבקרת אותי על כמה שאני לא טוב ולא בסדר רצתה כמעט כל יום שאוציא אותה למסעדות טיולים וכאלה.נתתי לה הכל וכל יום הייתי משתדל להוציא אותה מהכסף שאין לי.ועדיין הייתה מתלוננת על זה שאני לא עושה מספיק בקשר, כל יום שישי הייתי מביא לה זר פרחים. הסיבה העיקרית לכל הפרידה הזאת הייתה זה שהיא בתולה ועד החתונה לא נעשה את זה משהו שהיה מקובל עליי.הבעיה היא שהיא אהבה שאני יורד לה ולי היא הייתה נגעלת ולא רוצה. ״שראיתי אותך מנקה ומבשל זה מה שקנה אותי להיות איתך כי אני לא אוהבת לעשות את הדברים האלה״.פעם אחת היא זרקה לי שאם היו לי קוביות בבטן היא הייתה אוהבת אותי יותר ואולי זה מה שהיה גורם לזה שהיא סופסוף תסכים לשכב איתי במילים אחרות. נפרדנו.
אחרי 5 חודשים יצרתי איתה קשר והגעגועים חזרו אז חזרנו.אמרה לי כמה שהיא השתנתה לטובה והודתה בטעויות של העבר. בדמיון שלי חשבתי שדברים יסתדרו אבל נהיה יותר גרוע, 3 חודשים זה החזיק וכל יום היו בכי וויכוחים בגלל חוסר במין ואינטימיות, החלטנו שאנחנו שומרים נגיעה אבל זה לא הצליח מצידה והיא תמיד הייתה מפתה אותי להיות איתה במיטה ללא מין. עושים הכל רק לא מין והיה מסתכל אותי ממש וזה עוד סיבה שהיינו רבים.אז רציתי להתחתן איתה וכל יום הייתה משנה גרסאות פעם כן רוצה פעם לא רוצה.רצתה לשנות את מי שאני מכף רגל ועד ראש ע״י בכי ומניפולציות. אמא שלה תמיד הייתה אומרת לי כמה שהבת שלה קשה וגם האחים שלה אמרו לי את זה, רק לא הקשבתי ועדיין היום אחרי 5 חודשים של פרידה היא לא יוצאת לי מהראש כמו משהו שמושך אותי אליה כולי געגועים משהו בתוכי אומר לי לרצות לחזור אליה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות