הטרוסקסואלים שונ6אים אותי כי אני אוהב בנים, והקהילה כי אני לא אוהב סקס. מה עושים

אז ככה, אני כתבתי פה מלא פעמים ואפילו איגי לא ענו לי כי הדבר היחיד שהם יודעים לענות זה: "בואו לאיגי" וזה ממש לא פותר לי את הבעיה, ביחוד כשאני מתרחק מאיגי של העיר שלי כמו אש.
אני מהקהילה. למרות שכל הזמן מנסים למחוק אותי בקהילה. זה פשוט נוראי. אני מרגיש ששונאים אותי הטרו כי אני אוהב בנים וקהילה שונאים אותי עוד יותר כי אני לא אוהב סקס. עכשיו אני אסביר מה כוונה הכך.
שנים שאני לא מצליח להבין מה הזהות המינית שלי עד הסוף. אני נמשך לבנים בלבד, אבל במישור שאני לא מצליח להבין. אני נמשך אל בנים בעיקר רגשית, אבל אני לא יודע אם יש לי גם משיכה מינית. הגדרתי את עצמי כא-מיני במשך תקופה ארוכה, אבל אני לא יודע אם עקב שנאה ממושכת כלפי או עקב חשיבה הגיונית, התחלתי לחשוב שיש לי מחלה כלשהי, וכנראה שבאמת יש הצדקה לכך.
א-מיניים בדרך כלל כן חווים משיכה מינית כלשהי ומרגישים אורגזמה, אבל אני שונה. אין לי שום בעיה בשפיכה ואין לי שום בעיה בשום תפקוד מיני, אני ממש לא אימפוטנט ולפעמים עומד לי כשאני רואה גברים, אבל יש לי בעיה- אין לי אורגזמה. בחלק הזה אתם כבר ממש מבולבלים כמו כל מי ששומע את מה שיש לי להגיד- אבל אתם כבר תבינו. אורגזמה ושפיכה הם שני דברים שונים. למעשה השפיכה היא הגירוי לאורגזמה. והאורגזמה היא הגירוי לשפיכה. מה הכוונה? יש שני שלבים באורגזמה כשביניהם יש שפיכה. האורגזמה היא שחרור חומרים מסויימים במוח שגורמים לתחושה הטובה, בעוד ששפיכה היא הוצאת נוזל הזרע יחד עם הזרעונים החוצה.
בתהליך הוצאת הזרע של הזכר תחילה מוזרמים נוזלים לשופכה. רגע לפני שהנוזלים יוצאים יש את תחושת האורזמה הראשונית שהיא קטנה מאוד והיא רק סימן לכך שעומדת לבוא שפיכה. ישר לאחריה באה השפיכה. כשהמוח מקבל אות שהשפיכה החלה, הוא מוציא מספר הורמונים שגורמים לתחושה טובה, שהם בעצם האורגזמה העיקרית.
אצלי בגוף יש את חלק השפיכה אבל אין אורגזמה, בכלל. בעוד לא-מיניים כן יש אורגזמה ברמה מסויימת. לכן נוצר מצב מפגר בו אני חייב להוציא זרע כי יש לי חרמנות, אבל אני לא נהנה מהשפיכה ואם לא אסתכל אני גם לא אדע שגמרתי, אני רק ארגיש אחרי כמה דקות שנעלמת החרמנות. שזה מעיק עלי מאוד ומציק לי.
אחרי שנים של חיפושים נתקלתי בהפרעה נוירולוגית-נפשית בשם ADOD, כלומר הפרעת אנהדוניה דיסוציאטיבית אורגזמית, או בעברית אי-נהנות הנגרמת מבעיית מניתוק מהתודעה. הבעיה הזאת הייתה קיימת בספר האבחנות האמריקאי ה-DSM עד הכרך הרביעי, ובחמישי השמיטו אותה. העניין הוא שאני לא יודע אם אני סובל ממחלה או שאני לא, וזה מטריף אותי. לא ניתן למצוא בן זוג ככה כי א-מיניים לא רוצים אותי וגם לא אנשים מיניים כי אני לא יכול לספק להם את מה שהם רוצים, אפילו אקס שלי זרק אותי כי הוא היה חייב זיון.
אני פשוט נואש ושונא את זה. רע לי בגלל זה, ואני מרגיש פגום מאוד. זה מפריע לי עד כדי כך שאני מתקשה ליצור קשר עם אנשים חדשים כי אני מתבייש שהם ישפטו אותי על זה. לא הכרתי עוד אדם שלא שפט אותי על זה, והשופטים הכי חומרים הם ההומואים שחושבים שמותר להם להגיד כל הערה מגעילה שיש להם.
מה לעשות? איך למצוא ככה חבר?