אני בת 14, ילדה שמחה ועם שמחת חיים, מקובלת ויש לי מלא חברים .
יש לי חברה שהיה לה חבר חצי שנה ולפני כמה ימים הם נפרדו. אני ממש מ מש רגישה לילד הזה (האקס שלה) ולקחתי ותו ברצינות (יעני התחלתי לעודד אותו וזה)
הוא יודע שאני תמיד אהיה פה בשבילו ובכללי אני נותנת מעצמי מלא לאנשים אבל יודעת שעם כל הרצון הטוב הם לא יחזירו לי אפילו חצי מזה.
באמת אני כל כך אוהבת אותו בתור חבר (הכי טוב) שזה קשה לתאר ואני ממש בוכה שאני רואה אותו ככה בבצפר שבור בגללה. אבל אני גם לא יכולה לומר לה כלום כי מהיא בין החברות הטובות שלי והיא תחשוב שאני לוקחת את הצד שלו.
אני לא יודעת מה לעשות לפיעמים באים לי כמו גלים כאלו של דיכאון ואני מבולבלת ברמות.
אני מהאנשים האלו שנותנים עצות ופתרונות לבעיות של כל העולם אבל רק לשלהם אין להם הסבר.
אני שומעת כל מיני שירים וממש ממש מזדהה איתם בקטאע פסיכי. תעזרו לי. אני חושבת שאאבד את זה לגמרי.
חייבת עזרה ותודה רבה מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות