אוקיי, העניין הוא כזה. פעם יצאתי עם מישהו והייתה לנו מערכת יחסים של שנה וכמה חודשים, הוא אהב אותי מאוד ואמר שאני אהבת חייו ושהוא בטוח בזה. נפרדנו כי הייתי במצב נפשי לא כל כך טוב והוא לא יכל להתמודד עם זה. זה קרה לפני 4 שנים בערך, ומאז תמיד הוא בסביבה בברים שאני יוצאת אליהם, חברים משותפים וכו' וגם גר קרוב - אבל לא החלפנו מילה. רק מבטים מאכזבים. ממני של כעס, ממנו של געגוע וחרטה. ראה מהצד שעלה לי הבטחון העצמי, שאני יפה יותר וחזקה למרות שאני פחות או יותר אותו דבר. לפני חודשיים חזרנו לקשר, ואחרי הרבה זמן אמר שמעולם לא התגבר עליי, לא משנה עם כמה בנות היה, אני אהבת חייו, עדיין. שכבנו פעמיים מאז, ופתאום הוא בקושי כותב לי, אני יותר ממשיכה את השיחות ממנו וזה מאוד מוריד לי את הבטחון העצמי, ברמה של הוא שולח אסמס בחזרה אז אני חושבת על זה הרבה זמן ועצובה מאוד. אני מבולבלת. הוא אומר שהוא שם ומשלה אותי שהוא יציב ומוכן אליי תמיד. מפריעה לי יותר גם החוסר בתקשורת והדרך המשתקת שבה אני מגיבה לזה. מישהו חווה משהו דומה? אני אשמח לשמוע עצות שונות שאולי יגרמו לי להסתכל על זה אחרת...
** אגב, אם זה רלוונטי הוא גדול ממני בשמונה שנים, לא ממש עושה משהו עם החיים שלו חוץ מלעבוד ולשבת בבר. אבל הוא כן נותן אהבה מאוד כשהוא שם...ומשרה ביטחון
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות