יש לי חבר כ-3 חודשים , אני אוהבת אותו אהבת אמת , מעולם לא ידעתי שאפשר להרגיש ככה ..
והאמת שזה הדדי , אני החברה הרצינית הראשונה שלו והוא תמיד דואג להזכיר לי שלימדתי אותו מה זאת אהבה אמיתית .. ושהוא שמח שהוא פגש אותי .
אבל עם כל האהבה , כמובן שחייב להיות בעיות ..
יש לנו הרבה מקרים שאנחנו רבים והוא יוצא לא בסדר !
ובכל זאת *אני* זאת שתתקשר (או תשלח הודעה) לבקש סליחה , זאת שתנסה להתפייס, זאת שתתחנף , זאת שתתרפס בפניו ותוריד מעצמה ומהאגו שלה .
זה מחרפן אותי !
אני מרגישה סמרטוט חסר עמוד שדרה .
אני תמיד דואגת להתפייס וללבן את העניינים רק כי אני מפחדת לאבד אותו .. אני מתה מפחד שהוא יעלם לי מהחיים ואני אשאר עם תחושת ריקנות שתהרוס אותי !!!!
מצד שני, אני לא מוכנה שהמצב הזה ישאר ככה !!!!!
בבקשה , תעזרו לי !!!
מה לעשות ? לשנות דפוס התנהגות שתעמיד אותו במקום ? לדבר איתו על הנושא בפתיחות ולקוות שדברים ישתנו ?
ואם לדבר איתו - מה להגיד לו ?
תודה מראש לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות