טוב חברים אני כבר מתחרפנת ונעשית עצבנית מחוסר הבנה של בן זוגי.אספר את סיפורי,ואבקש עצות וההערות כנדרש ואם אני לא בסדר תגידו לי אקבל כל דבר. אז ככה יש לי בן זוג כבר שנתיים,בן זוגי בכל הזדמנות שיש רוצה לבוא לראותי,להיות איתי ולישון איתי.תיראו באיזשהו אופן זה נורא מחמיא ,וכיף לדעת אבל לי זה מציק ואפילו מאוד. בשבת הקודמת לפני כשבוע,(לפני כן אני רוצה לציין שבן זוגי עובד במפעל במשך כל השוב מראשון עד חמישי,ויחד עם זאת יוצא ומוצא תמיד את הזמן לבוא להיות איתי,לצאת לא משהו וסתם לקפוץ העיקר לראות אותי) זה כיף ומחמיא. אז ככה יום שישי זה בנוהל אצלנו שהוא בא אליי לקראת ארוחת ערב,אוכל איתנו ועושה קידוש ונשאר. עד מאוחר,ויום שבת גם בא. מוקדם בבוקר אוכל איתנו ארוחת בוקר,ואז יושבים אצלי או הולכים אליו עד מוצאי שבת. ככה זה קבוע. וביום שישי הקודם לא היה לי מצב רוח להפגש איתו רציתי להשאר בבית לבד,לראות סרטים,לישון,טלוזיה לאכול דברים טעימים בסבבה שלי,ריציתי פשוט את הלבד שלי,אני אחת שאוהבת את הפינה שלי והשקט שלי .בקיצור נאלצתי להמציא לבן זוגי תירוץ כי אני מאוד חולה ולא מרגישה. טוב,כמובן שזה היה שקרי לחלוטין. ככה יצא שלא התראינו לא שישי ולא שבת עקב״מחלתי״. בן זוגי נפגע ודיבר אליי באדישות כזו,זה קצת פגע והציק אבל הבנתי שחיכה לסופ״ש כמו שמחכה כל שבוע,והוא נורא התבאס עליי בגלל שכיביכול הייתי חולה. פשוט רציתי את הלבד שלי,להיות בשקט שלי .אני טועה?בו זוגי צודק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות