הי אנשים טובים,
אני לומדת למבחני לשכה בעריכת דין.
הלמידה היא במשך 4 חודשים בהם אנחנו נדרשים לשבת בבית, לבד, בלי לעבוד, בלי משכורת, בלי חברים, בלי מותרות, רק לקרוא וללמוד ולהשקיע כדי להכין את עצמנו למבחן.
המבחן עוד 3 חודשים ואחרי חודש של למידה אינטנסיבית אני מרגישה שאזלו כל כוחותיי...
מדי בוקר אני קמה לבדידות, לבד בדירה השכורה שלי, רק אני והקירות.
מעבר חד מהעבודה שבה הייתי מוקפת באנשים אוהבים וסביבה תומכת.
אין לי תמיכה מהמשפחה, לא נפשית ולא כלכלית, אני לא בזוגיות ולחברים שלי אני צריכה להגיד שאסור לי לצאת כי אני חייבת ללמוד אז יוצא שאני כל הזמן לבד.
כל יום אני בוכה, כל הזמן עוברות לי בראש מחשבות נוראיות כמו מה יקרה אם לא אעבור. הרי זה מה שעמלתי עליו ועבדתי בשבילו כל כך קשה מרבית חיי, החלום שלי מגיל כל כך קטן. זה מצטייר לי בראש כמו טרגדיה ואני לא רוצה להיות שם כי אני מבינה שזה עיוות של המציאות אבל פשוט לא מצליחה להתנתק מזה...
אני חייבת להקים את עצמי. חייבת להילחם. אני לא כזאת. אין לי מושג מה קרה לי. נכנסתי למין לופ מסחרר שמאוד קשה לי לצאת ממנו. זה פוגע בתפקוד שלי, האישי, המקצועי, הנפשי, החברתי, הכל.
וכמה שאני מנסה - אני קורסת כל פעם מחדש, מרגישה שכבר אין לי בגוף ולו טיפת כח. הכל חלל ריק שחייב להתמלא מחדש, פשוט לא מוצאת את הדרך.
חשבתי לפנות לפסיכולוג- אין לי אמצעים כלכליים לזה כרגע.
אשמח לעצות טובות.
תודה לעונים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות