עברתי דברים קשים, איך יוצאים מהמצב? אני מרגיש תמהוני

כתבתי פה כבר מספר פעמים, אני באמת כבר מתחיל להתייאש למרות שאסור להתייאש ותמיד צריך להאמין ולמצוא את התקווה.
אני לא יודע איפה אני נמצא כיום, אני בודד חברתית, אני מוזר בחברה. אני עובד בעבודה פשוטה, גר לבד. כשהייתי קטן בן 8 בערך אבא שלי חזר בתשובה. הבית נכנס לאווירה דתית, ובגיל 10 כל הבית כבר שמר שבת אבל נשארנו בבתי ספר חילוניים.
בתחילת גיל ההתבגרות כשעברתי לחטיבה, בכיתה ז', היה לי משבר. לא יודע להסביר בדיוק ולמען האמת גם לא ככ זוכר. בסוף כיתה ז', אני מוצא את עצמי מתחיל להתעניין בדת. שמעתי הרצאות של אמנון יצחק, ראיתי סרטוני הפחדות ביוטיוב - https://www.youtube.com/watch?v=4gH6ogWyDA4

מאוד האמנתי בכל זה ומאוד רציתי לחזור בתשובה והייתי שומע שירים דתיים ומתחזק.
עברתי לבית ספר דתי נפרד (בלי בנות) בבום.
עברתי לישיבה לחוזרים בתשובה בעיר חרדית.
הייתי חזק מאוד בפנים ובתוך העסק כבר.
לא הייתי מגיע הביתה, רק בשבתות. לאחר מכן כשעברתי לישיבה אחרת, לא הגעתי גם בשבתות. רק בשבת שלישית. מאוד סבלתי מלחזור בשבתות לעיר החילונית, האמנתי בדת ולפי הדת אסור להסתכל על נשים שמביאות לידי הרהורי עברה, ותמיד שהייתי עולה לאטובוס חילוני מחוץ לעיר החרדית הייתי נכשל ומסתכל ומתייסר מזה. אז נמנעתי מלצאת כמה שיותר ובעצם אני בן 14-15 בלי הורים.
אני כותב את זה היום ומבין כמה זה הרס אותי שהייתי בגיל כזה בלי הורים. אני היום בן 24! ואני מרגיש ממש מפורק.
לא אלאה ולא אאריך. אומר רק שהצלחתי בדרך לא דרך לאחר מכן בגיל 16 להכנס למיינסטרים החרדיים, ולישיבות הכי טובות.
היה לי בעיות חברתיות כי כל הזמן למדתי והייתי אובססיבי (הדת מחנכת לזה - שאסור לבטל תורה ולדבר דיבורי חול, שמי שאסור לגרד בראש ומי שעושה את זה חייב לשטוף מיד ידיים , מי שנוגע בנעליים צריך לשטוף ידיים ועוד מצוות נהדרות וכייפיות כאלה).
זה הזוי, אבל אתה נמנע מלדבר ולפטפט על כל מיני דברים כי זה אסור כי זה 'דברים בטלים' וזה ביטול מצוות עשה של לימוד תורה. אז היה לי בעיות חברתיות בעקבות כל המהפכים וזה שלא נולדתי חרדי ונכנסתי לחברה החרדית וזה שהייתי מופנם שם כי כל הזמן למדתי. והייתי מוזר. הכל גרם לבעיות והייתי מגיע לחדר אוכל אחרי כולם, והתחלתי לפתח סוג של חרדה חברתית. מאוד סבלתי. האמנתי עוד יותר בדת ועוד יותר בדת, גם בדברים שצעירים דתיים בדרך כלל לא מאמינים בהם אבל זה מופיע בדת - כמו תעניות לכפרה על חטאים שמעולם לא התענתי, אבל האמנתי שאמורים להתענות על חטאים. מאוד סבלתי מהכל. אבל האמנתי בלב שלם. רציתי לצאת לשידוכים אבל הייתי צעיר מדיי - 18. ובחברה החרדית מקובל להתחתן בגיל יותר מבוגר - 21,22.
אבל אני ניסיתי להתחתן בכוח כי ראיתי שמצבי נהיה רע מיום ליום.
לא הצלחתי כי לא היה לי הורים חרדים שיעזרו לי.
יום אחד הלכתי ברחוב, בגיל 19 וכמה חודשים, ואמרתי - אולי הכל שקר? אולי כל החרדים סתם שחורים והכל שקר?
זאת המחשבה שחלפה במוחי. מאותו רגע ואילך, נהייתי חילוני מבפנים.
יכלתי לכתוב ביותר פירוט ובצורה יותר מעניינת, אבל אני באמת רוצה לגשת לדברים העיקריים.
בגיל 19 וחצי אני חוזר לבית של ההורים אחרי שעזבתי אותו בגיל 14 (והייתי מגיע פעם בחודש בממוצע).
אין טלוויזיה, אין אינטרנט. אני כמובן עדיין עם השחור לבן (לא מורידים את זה ביום אחד), אבל אבא שם לב שאני קצת 'פורק עול' בהתנהגות שלי, ואוסר עליי לשבת בנוח בבית, אוסר עליי לשבת רגל על רגל. אמא עם כיסוי ראש. חייתי אצלם ככה במשך ארבע שנים בערך. בשנה הראשונה אני לא עשיתי כלום חוץ מלברר את נושאי הדת ולהבין שאני כופר. בשנה השנייה עבדתי קצת. בשנה השלישית יצאתי לצבא. ויצאתי מהצבא בגלל קשיי הסתגלות אחרי 9 חודשי שירות ואחרי שעברתי מטירונות רגילה לגיבוש צנחנים ומשם לטירונות של חי"ר ומשם לטירונות של אבטחה ומשם לבסיס ג'ובניקים שמשם פשוט יצאתי מהצבא. (אני בכוונה לא מפרט כי זה מסובך).
בשנה הרביעית עד שמצאתי עבודה נורמלית לקח לי קצת יותר מחצי שנה. הסבל היה נוראי אצל ההורים, אסרו עליי להשתמש בטלפון - כבר קניתי טלפון לא כשר שנתיים לפני זה ואסרו עליי להשתמש בו כשאני אצלם. ובשבתות צריך לשמור שבת ואסור לי לשבת רגל על רגל, וזה הגיע למצבים שאסור לי לדבר בשבת 'כי צריך לדבר רק דברי תורה בשבת'.
החלטתי שזהו , אני יוצא משם, שכרתי דירה ועכשיו אני גר בה - בעיר חרדית , למרות שאני חילוני, כי עשיתי את זה בפזיזות, כי היה לי רע אצלם. אני כבר שנתיים בלי כיפה על הראש. אני הולך שבוע וחצי עם מכנסיים לא שחורות - צבעוניות. עד לפני שבוע וחצי הייתי הולך עם מכנסים שחורות אבל לפעמים גם עם חולצה קצרה וכאלה. אני מרגיש קושי כל הזמן. אני מרגיש מוזר!
אני כל הזמן מרגיש מוזר, ואני מרגיש תמהוני . אני לא יודע איך יוצאים מזה. כשאני הולך ברחוב אני מדבר לעצמי ואני כל הזמן מרגיש עייף, מוזר, דכאוני .
השאלה שלי היא - איך אני פותר את הבעיות האלה? איך אני יוצא מזה? מה עליי לעשות?