מיציתי את השירות הטכנולוגי בצה"ל, אני כבר בקושי מתפקד. מה הלאה?

התגייסתי לפני שנה וחצי ליחידה טכנולוגית בצה"ל. אני מתנדב (פרופיל 25), שזה אומר שאני לא מחויב לשירות מלא, אלא חותם שנה בכל פעם. עוד 3 חודשים יבקשו ממני לחתום לשירות לשנה השלישית, ואני יכול לנסות לסרב, זה חוקי.

שאר העניין הוא מורכב, אז אציג אותו בנקודות:

- אני ממש לא "מתחבר" למערכת הצבאית. לא אעמיק בזה.

- דווקא בתחילת השירות מהעבודה למדתי הרבה דברים, רובם היו קשים ומשעממים למות אבל לפחות הרגשתי שאני מתקדם איכשהו מבחינה מקצועית ומקבל פונטציאל לתרום משהו.

- אבל בחצי השנה האחרונה אני כבר נהייתי זומבי, עושה מטלות קשות (לפעמים כל כך קשות שאני לא יכול לעשות אותם ללא הכוונה מחברי הצוות, מה שגורם לי לתהות אם אני באמת יותר תורם לצוות משאני מעיק עליו) שבתכל'ס אני לא באמת לומד מהם שום דבר שעוזר לי איכשהו, בקיצור אני נהייתי כל התקופה הזאת במצב שקול לשכיר שעובד בעבודה מנוונת, מלחיצה וחסרת כל עניין, רק עם שכר של 800 שקל לחודש עבור 50-60 "שעות עבודה" בשבוע, שלאחריהן אני חוזר למשפחה שאותם אני לא סובל לרוב.

- טכנולוגיה והייטק באופן כללי מעניינים אותי בערך כמו כמה כלבים חיים בסין (= בכלל לא). ככה זה היה גם לפני הצבא וגם לאורך כמעט כל השירות עד עכשיו. חשבתי שאולי זה ישתנה במהלך השירות, וטעיתי. לפחות אני עובד בצוות די שפוי (למרות שהוא גונב ממני כסף לפעמים).

- האחריות הלא קטנה שיש עליי בעבודה, בה כל טעות יכולה לעלות (באופן עקיף) בחיי אדם, רק הופכת אותה לעוד יותר סיוט, הלחץ גדול, ובאופן כללי אני לא מעוניין בעבודות שיש בהם כל כך הרבה אחריות על הגב.

- אין לי כישורים מקצועיים אחרים, ובאזרחות קשה מאוד להרוויח שקל וחצי במקצועות שכן מעניינים אותי. אין לי אגו, אני לא חושב שאני אצטרך הרבה כסף כדי לשרוד ואין לי בעיה לזרוק את עצמי למלצרות אם זו הדרך היחידה להפסיק כבר את הסטרס והשחיקה הנפשית מהעבודה.

- בקיצור, החיים הם עונש, אני "חי" רק כי ההורים שלי מכריחים אותי, ואני מת לפחות לצאת מהצבא, נכון שלא בהכרח אוכל להתברג בתעשיית ההיטק אבל כן אוכל להתחיל לחיות. ההורים שלי אגואיסטים ולא יהססו לזרוק אותי מהבית כדי שאעשה מה שהם אומרים לי, אז אני כבר מוכן מראש לכך שהם יעשו את זה.

- אגב, למי שתוהה למה נכנסתי מכלתחילה לשירות הזה, זה היה שילוב של כמה דברים: לחץ מההורים, רצון להתנסות בעבודה שיכולה להיות לה משמעות, רצון לרכישת ניסיון מקצועי במשהו, ביטחון כלכלי (אם לא הייתי מתגייס כנראה ההורים, שהם אנשים די איומים כנ"ל, היו זורקים אותי מהבית). לא קיבלו אותי לזה בגלל התעניינות בטכנולוגיה.

אני תוהה אם לקחת "בייבי סטפס" בצבא עצמו, כמו לבקש ללמוד דברים שקשורים למה שאני עושה (יש קורסים באינטרנט). אני בספק אם אי פעם יתנו לי את הפריבילגיה הזו, כי ספק אם זה פרודקטיבי גם בשבילם, שזה למה אני מת לצאת לאזרחות כבר, ולנסות לעבוד (אין לי עניין בלהתפנק על טיולים ותואר, כי זה בזבוז כסף, אנרגיה וכולי..), מה שגם יאפשר לי להתרחק מההורים הרעילים שלי.

מה אתם חושבים? יש דרכים אחרות לשנות את המצב? אני תקוע.