מתרגלים לאט לאט, זה יעבור
יש לי כ-3 חודשים חבר.
אני בת 24 והוא בן 26
הוא אדם טוב ונעים מאוד לבלות ולהיות איתו. משכיל, זורם ונראה שזה בדיוק מה שמתאים לי.
הוא עלה ארצה מחבר העמים (רוסיה)בגיל 11 והתאקלם בישראל בצורה נהדרת.
הבעיה היא כזו:
לא עשו לו ברית מילה. שלשום היתה הפעם הראשונה שלנו ביחסי מין (לוקח לי זמן רב עד שאני מסכימה לתמסר)- וגיליתי שזה שלא עשו לו ברית ממש מפריע לי ומעורר בי סוג של דחייה מהעניין. היה לי ממש קשה לקיים יחסים עם הידיעה והמראה של איבר בלתי נימול. אני יודעת שזה לא רציונאלי. אבל זה פשוט דחה אותי אז במקום שהפעם הראשונה שלנו ביחד תהיה חוויה מיוחדת, זה הפך לחוויה ממש לא נעימה לי. אני חייבת לציין שאני לא אחת שמשווה בין בני זוג, אבל כאן במקרה הזה זה ממש הפריע לי. אני ממש מרגשיה שלא בא לי עוד פעם.
הוא אומר שהוא יהודי לכל דבר (גם אבא וגם אמא שלו יהודיים). וזה לא מפריע לי. מפריע לי פשוט העניין של המראה והתחושה.
אני יודעת שאין לי זכות לבקש ממנו לעשות ברית (זה כמו שמישהו יבקש ממישהי לעשות ניתוח הגדלה...)-- אני יודעת שזה לא מוסרי לבקש ממנו, ואני גם לא רוצה שיכאב לו.
מצד שני כל העניין הזה ממש דוחה אותי ואני מרגישה כאילו שזה קוץ תקוע.
כרגע אני מרגישה שעם כל זה שאני אוהבת אותו קשה לי להגיע לאינטימיות איתו...
צריכה עצה איך מתמודדים עם זה? מה לומר לו? איך לומר לו? האם לומר לו?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025