אז ככה
שמי מור אני בכיתה י"א
מאז ומתמיד הרגשתי קצת פחות נשית מכל הבנות, הרגשתי יותר גברית ליד נשים אבל יחסית נשית ליד גברים. אני לא משקיעה יותר מידי בחיצוניות שלי כמו בנות אחרות אבל כן מאוד אכפת לי איך אני נראית.
לפעמים קצת מוזר לי לפנות אל עצמי בגוף אישה אבל אני לא מסוגלת לדמיין מישהו פונה אליי בגוף של גבר.
כבר נמשכתי לבנים בעבר והיו כמה שרציתי ושהרגשתי אפילו מן התאהבות קטנטנה, אבל אף פעם לא הייתה לי ממש אהבה.
אף פעם לא התאהבתי בבת או הרגשתי הדלקות כלפי בת, אבל קורה לי הרבה כשאני רואה נשים שאני מתחילה להתרגש.. לפעמים יש אצלי חיוכון או שנוצר קצת רוק בפה וזה קורה לי יותר כשאני רואה בנות מאשר בנים... אף פעם לא קרה לי שממש נמשכתי לבת
אני יודעת שזה ישמע מוזר ממש אבל אולי אף פעם לא באמת התאהבתי בבת או נמשכתי אליה ברצינות אבל תמיד היה לי נראה הגיוני שבסוף אהיה לסבית... לא יודעת כי מתאים לי לאופי, כי אני לא ככ נשית, כי בנים לא אוהבים אותי וכו'
אני לא מפחדת מלגלות שאני לסבית ואני תמיד מוכנה לספר לאנשים כשאדע בוודאות מה אני
חייבת שמישהו יעזור לי לעשות סדר בראש כי אני לא מבינה איך מגלים את זה על עצמי.. אני פשוט לא יודעת
האם זה הגיוני שעדיין לא גיליתי את המשיכה שלי עד הגיל הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות