היי, אני פעילה בנוער העובד והלומד ויש לי שם קבוצה עם הרבה אנשים- כאלה שאני אוהבת וכאלה שפחות.. אבל בסהכ אני סבבה עם כולם, אני לא רבה עם אף אחד
בכל מקרה, קורה הרבה פעמים שהם נפגשים (לא כולם אבל חלק גדול) והם פשוט לא מזמינים את החלק האחר. שזה בכללי מאוד לא יפה לדעתי, אבל חלק מאלו שמוזמנים הם חברים טובים שלי (לפחות אני חושבת ככה) ואיך הם שוכחים אותי?
אם הם היו קבוצה קטנה אז סבבה אבל זה איזה 30 ילדים מתוך 45. וזה מאוד מעליב להיות ב15.
והכי גרוע, שאני כל הזמן שומעת אותם מדברים על כך שהקבוצה צריכה להתחבר ולהיות יותר בקשר ולסמוך אחת על השני יותר. ואז הם עושים בדיוק ההפך. אני ממש לא מבינה אותם! מה לעשות?
חשוב לי להגיד, שהם הרבה פעמים מבקשים ממני עזרה בכל מיני תחומים ואני תמיד עוזרת. לפעמים הם אפילו מתקשרים אליי בזמן שהם נפגשים בלעדיי, ואני בכל זאת עוזרת להם. זה כאילו הם רק משתמשים בי.
אני רוצה לדבר איתם (עם החברים הטובים) אבל אני לא רוצה לצאת קטנונית ושלא יזמינו אותי.
עצות?
חוץ מלדבר עם האחראיות ;)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות