חבר שלי רוצה פסק זמן - משמע הוא לא באמת אוהב אותי? איך אתם רואים את זה?

היי כולם:) זה ארוך ואני אודה מאוד למי שיקח דקה להקשיב ולעזור לי. תודה<3

חבר שלי השתחרר לפני 3 חודשים מהכלא. אני מבינה שזה לא פשוט בשבילו להשתקם ולבנות חיים מאפס ולכן באמת התחשבתי בו מעל ומעבר- יש דברים שלכל גבר רגיל לא הייתי שותקת או מבליגה ובגלל המצב והנסיבות שלו באמת השתדלתי לתת לו את הזמן שלו, היינו נפגשים פעם-פעמיים בשבוע, מדברים פעם ביום וגם זה לפעמים לא(חייבת לציין שגם אני בתור סטודנטית שגם עובדת וגם עושה שעות למלגות יש מעט זמן פנוי אבל תמיד הייתי מפנה בשבילו זמן, ותמיד באתי אליו בגישה של הבנה בלי לשפוט, ואמרתי לו תמיד שכל דבר שהוא צריך אני פה בשבילו והוא יכול להתקשר ולהתייעץ ולהיעזר בי בכל נושא.
הוא יוזם שיחות והודעות מידי פעם רק, ויוצא שאני צריכה ליזום הרבה ממה שאני מרגישה שאני צריכה כאישה(בכלל לא בקטע פמיניסטי, פשוט חושבת שהגבר צריך להראות שהוא רוצה וליזום- ואז אני ארגיש בנוח ליזום בחזרה- שזה יהיה הדדי),הוא נותן לי תחושה שאני צריכה ליזום ולהתקשר, יענו "לרדוף" אחריו.
אני אתו מתוך בחירה שלי- לא מתוך צורך, אני מחוזרת ונראית טוב, וברגע שאני מרגישה שזה לא הדדי והוא לא רוצה את אותי באותה מידה- אני מתרחקת, לא צריך בכוח, מגיע לי מישהו שיאהב אותי באותה מידה שאני אוהבת אותו.

הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ואני גם אוהבת אותו, ואפילו הכיר לי את החברים והמשפחה שלו, ועל הילדים שיהיו לנו ביחד, אבל הוא מראה-לא מראה וזה חסר לי. אני אומרת לעצמי לתת לו זמן כי הוא רק השתחרר ,למרות שלפעמים אני מתבאסת עליו כי אני יודעת שמישהו אחר שאוהב אותי באמת לא היה נותן לי להרגיש ככה.
הפסקתי להתקשר ואמרתי לעצמי שאני צריכה לתת לו ליזום, לא דיברנו כל היום, בלילה התקשרתי והוא לא ענה. למחרת- הוא התקשר ואמר שישן, והתעצבן ושאל: "למה כל היום את לא מתקשרת וב12 בלילה את מתקשרת?" אמרתי לו שרציתי שיזום ולראות שגם הוא רוצה, הוא נשמע פגוע ואמר לי:
"וואלה אני אוהב אותך באמת, אבל אני חייב לקחת איתך פסק זמן, הפסקה קצרה אני חייב... אני באמת אוהב אותך אבל את מוציאה אותי מריכוז, אני אומר לך את האמת. את מוציאה אותי מריכוז, אני לא עושה כלום בלעדייך, אין את אצלי בראש אני לא עושה כלום, אני לא זז אפילו, לא עושה כלום, אני לא עושה כלום, אני חושב עלייך את תמיד בראש שלי, אבל אני חייב קצת זמן, אין אני חייב. אני רק עכשיו השתחררתי את מבינה?"
שאלתי אם יש לו משהו אחר, והוא ענה:"תאמיני לי אין לי מישהי אחרת או משהו אחר"
שאלתי אותו למה הוא כמעט ולא תקשר והוא אמר:
"את מוציאה אותי מריכוז, אני לא יכול לחשוב, אני אתמול שלא התקשרתי אלייך את יודעת כמה חשבתי? אני עליתי על דברים שלא עליתי עליהם 3 חודש שאני בחוץ, את יודעת את זה? אני לא חושב שאני איתך, לא חושב, הראש שלי לא עובד. אתמול את יודעת כמה הראש שלי התחיל לחשוב? עד 6 בבוקר לא ישנתי, הכל צץ. זה לא שאת מפריעה לי חיים שלי אני אוהב אותך אבל את לא נותנת לי לחשוב- את נותנת לי לחשוב כן אבל לא לחשוב בהיגיון, לא יודע איך להסביר לך את זה. את לא עושה כלום פשוט בגלל שאת בראש שלי אני לא חושב".
אמרתי לו שאם הוא היה מספר לי דברים שעוברים עליו אני יכולה לעזור לו לחשוב. הוא אמר שיש דברים שאני לא צריכה לדעת, "אני לא אסכן אותך".
אמרתי לו שאני מכבדת את מה שהוא רוצה ובהצלחה ושאם יהיה לו משהו עם מישהי אנחנו לא נחזור בחיים. הוא אמר: "מה פתאום, בחיים לא, נראלך? בחיים לא חיים שלי".

אני מרגישה מבולבלת ופגועה. שמישהו יסביר לי מה קורה? האם מאחורי ההפסקה הזאת יש סיבה אחרת? הוא לא אוהב אותי? הוא רוצה להיפרד אבל עושה זאת בהדרגה כי לא רוצה לפגוע?
אני חייבת לדעת כדי שאדע איך להמשיך מכאן, ואם לחכות לו בכלל או שזה כבר אבוד ואני סתם משלה את עצמי... עם כל האהבה שלי אליו יש לי כבוד לעצמי, ואם אני אבין ממנו שהוא לא רוצה אני אמשיך הלאה.
גברים אתם יודעים יותר טוב ממני מה עומד מאחורי הדברים, תאירו את עיניי, אני אודה לכם מכל הלב:)

*** שיר חזק עם מילים חזקות - תשמעו עד הסוף;)