אני בת 25 והוא בן 29 ואנחנו שנתיים ומשהו יחד (גם גרים יחד). שנינו לומדים לתואר ראשון.. נשאר לי עוד שנה וחצי עד שאני מסיימת הנדסת חשמל, ולו נשאר עוד שנה וחצי עד שהוא מסיים תואר בכלכלה. (חשוב לציין שכבר יש לו מקום עבודה עתידי מובטח).
היו לנו המון בעיות לאחרונה. בעיקר בגלל שהוא ניסה להקים עסק והעסק נפל ומאז יש לנו צרות כלכליות לא קטנות..
עכשיו הוא מדבר על זה שהוא שונא את התואר הזה והוא רוצה לעבור לתואר אחר במדעי הטבע כמו ביולוגיה או מדעי הצמח.
אני לומדת הנדסה אז אני לא דואגת לגבי פרנסה עתידית ובכל מקרה, אני לא אחיה על חשבון אף אחד. אבל קשה לי עם חוסר היציבות הזה ועם זה שעכשיו הוא הולך ללמוד מקצוע שמי יודע איזה שוק עבודה יהיה לו בסוף התואר. בנוסף, הוא בן 29, ובגלל שאין לו כסף להתחיל עכשיו תואר ראשון במשרה מלאה, הוא יצטרך לעבוד שנה וחצי לפחות כדי להחזיר את ההלוואות (שהוא לקח אז על העסק) ואז לקחת עוד הלוואות נוספות כדי להתחיל ללמוד. מדובר על התחלת תואר ראשון בגיל 30+, בלי שום הבטחה לעבודה בסוף התואר.
גם לי יש הלוואה שאני צריכה להחזיר לאחר סיום התואר (הלוואה ללימודים). וקשה לי עם המחשבה שאנחנו נתחיל את החיים שלנו עוד שנתיים כשאין לו עדיין תואר, אני מחזירה את ההלוואה שלי, לו יש גם הלוואה על הראש וגם אחר כך - יכול להיות שלא ימצא עבודה והקושי של ההלוואה שלו והמחיה שלנו יפלו עלי.
אני חייבת לציין שאני הגעתי מבית שיש לי בו הכל, והמצב התהפך לפני כמה שנים ולכן אני מרגישה חובה לאחר סיום הלימודים שלי להתחיל חסכון בשביל האחים הקטנים שלי (ללימודים) וכמובן לעזור להורים שלי במידה ויצטרכו..
אני יודעת שזה מאוד שטחי, אבל כסף זה חשוב, במיוחד בארץ הזאת. אבל איזו זכות יש לי להגיד לבן הזוג שלי להמשיך משהו שהוא שונא כי זה יותר נח לי?
באופן כללי היו לנו מלא בעיות לאחרונה, ועכשיו זה אפילו מרגיש יותר גרוע. מלחיץ אותי השינוי הזה ואני מפחדת מאוד מההשלכות שלו, גם עכשיו וגם אחר כך.
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות