היי קוראים לי א' ואני בן 30 בן יחיד וכמו שהכותרת מרמזת קשה לי בתחום הזה. עליתי לארץ בשנת 91 ומאז החיים רק נהיו קשים יותר ויותר . אני בחור מופנם ויחסית ביישן לא עבדתי כמעט מעולם פה ושם רק, סיימתי 12 שנות לימוד וגם שהיתי בפנימיה טיפולית תוך כדי וזהו. עם ההורים שלי שהם לא היו צריכים להיות הורים לדעתי בכלל, הייתי עובר כל שנה או פחות מזה מדירה לדירה בשכירות בגיל 10 פלוס ואני מניח שכתוצאה מזה היה לי קשה לפתח חברויות קבועות לא שהייתי טוב בזה מלכתחילה למרות שהיה לי חבר טוב או שככה חשבתי מאז היסודי במשך 10 שנים...(כן הזמנים פה לא לפי הסדר).
בכל מקרה מאז שדרכינו נפרדו יותר לא היה לי אף אחד כזה ואני כל הזמן לבד עד שהייתי בטוח שככה אשאר כל החיים ואז הכרתי את בן הזוג שלי ושגם איתו למרות כל הרצון הטוב לזוגיות אנחנו רבים הרבה וגם עברנו הרבה חרא ביחד ועכשו המצב כזה שאני רוצה להפרד אבל פוחד פחד מוות להשאר לבד.
צבא גם לא עשיתי ולא מרצון אלא קיבלתי פטור אז לא להתחיל לשפוט וכן אני רגיל שכולם רק שופטים ונמאס לי, איך לזעזעל להשיג חברים שיבינו שיהיו בראש שלי שילכו בקצב שלי
ההרגשה היא שנגזר עליי להשאר לבד כי אני לא עובד ולא לומד אבל מה אם אני לא יכל כרגע וכן אני יודע שאני חייב מסגרת אבל אני מותש ואין לי את הכוחות להתחיל לחפש מה לעשות בחיים, בא לי פשוט שיציעו לי עבודה או מקום לעשות בו משו יעיל.
טוב זהו נהיה ארוך מדי בספק אם יקראו עד הסוף אני יכל להבין את זה כמובן שהכל ממש בקצרה ולא לפי הסדר.
תודה למי שיקרא ואולי יעזור אפילו בשיחה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות