זו פעם ראשונה למעשה שהיא גרה מחוץ לבית ומכלכלת את עצמה. אני כבר מחוץ לבית עשור ורגיל לדאוג לעצמי. יש לנו חלוקת תפקידים בבית, היא מבשלת {היא אוהבת את זה מאוד} ובעיקר עושה קניות, אני עושה כביסה והיא מקפלת. שנינו אמונים על הנקיון והסדר. אבל הבית שלנו לא כזה נקי ובעיקר לא מסודר, וזה בעיקר בגלל עומס חפצים שלה. השולחן כל הזמן מלא בדברים, הרצפה, הספה והשולחן בסלון מבולגנים. חפצים שלה מפוזרים אקראית בכל הבית. מרגיש לי שהיא עדיין בגיל 16 מהבחינה הזאת ורגילה שמסדרים אחריה, ובנוסף החיים שלה מפוזרים, היא עוסקת בכמה דברים במקביל, נמצאת במינוס גדול ומתקשה להתמקד. דיברתי איתה על זה כמה פעמים והיא מתקשה לפעמים להתמודד עם ביקורת ונוטה לתקוף חזרה. אז החלטנו שאני ארשום לה דברים בכתב כי קל לה יותר להתמודד עם זה רגשית, אז אני כותב וזה עובד, אבל לזמן מאוד קצר {בערך יום יומיים}. ואם אני מעיר לה על זה לא בכתב היא נעלבת אבל אחרי זה ממושמעת ומנקה אחריה ומסדרת אבל שוב זה מחזיק למעט מאוד זמן והמצב חוזר על עצמו. מרגיש לי כאילו אני צריך להיות אחראי על העניין הזה ברמה של תכנית עבודה או כללים קבועים לסדר ונקיון בבית, אבל אני לא יודע איך לעשות את זה. יש למישהו רעיון איך להציל אותי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות