מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד התחברתי לאנדרדוג, אם מחוסר ביטחון או מרצון לעזור ולהרים את הבן אדם. זה מתנגש לי קצת בראש כי מצד אחד אני מתחברת לחלש, אבל מצד שני אני מוצאת את עצמי מרחמת על אנשים כל הזמן. אם אראה בן אדם אוכל לבד במסעדה לדוגמא, ארגיש רחמים נוראיים ואדמיין לי בראש שהוא בודד, חסר משפחה, חסר חברים וכו׳. כאשר אני רואה איש זקן נחמד ומנומס, לבוש יפה אני גם ארחם עליו, בלי סיבה מסויימת, אדמיין שהוא אלמן ובודד ושלאף אחד לא אכפת ממנו. לרוב הרחמים קורים לי עם גברים בכל מיני גילאים ופחות עם נשים. אני ממש מרגישה שהרחמים הם חזקים ולא עוזבים אותי, ממש חשה עצב בלב. מה הסיבה לדעתכם???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025