שלום כולם!
שאלה בנושא שמאוד מעסיק ומטריד אותי.. ולא מצליחה למצוא את התשובה. אולי חכמת ההמונים תעזור...
אז כפי שכתבתי, אני בת 28. וניראת מאוד מאוד (!) צעירה לגילי, אנשים נותנים לי 20 בלחץ. אבל זה יותר מזה, אני לא גבוהה במיוחד (1.59) ויש לי פשוט מראה מאוד ילדותי, פנים עגולות כאלה ובובתיות מאוד, אז מובן לי למה אנשים חושבים שאני צעירה קטנה וחמודה כזאת... שובי דובי. ובנוסף לזה יש לי קול עדין.
זה לא היה מפריע לי אם לא המשרה שלי.... אני מורה במכללה מסויימת בארץ. תפקיד כביכול מאוד נחשב, מלמדת אנשים בוגרים ואני פשוט מרגישה שהמראה החיצוני פוגם לח בסמכותיות שאני משדרת! דבר ראשון ששואלים אותי ושומעים שאני המורה זה "בת כמה את?!?!?" "את ניראת ילדה!" , חשבתי בעבר שהגיל עצמו מהווה פקטור אבל ממש לא.. רואה קולגות שלי מורים אחרים בגילי שניראים בוגרים לגילם וזה פשוט משדר משו אחר.. אני מאוד מודעת ללבוש ומתלבשת מוקפד ובוגר ומתאפרת כבד כדי לבגר את עצמי קצת, מאוד מודעת לעניין של שפת גוף וביטחון עצמי ובאופן כללי בטוחה במקצועיות שלי ויודעת שאני תותחית. אבל מרגישה שכלום לא עוזר. שלנצח אחיה עם תדמית של ילדונת קטנה וחמודה, וזה מרגיש לי שזה תוקע אותי בעבודה!
איך מתקדמים מכאן?? האם להשלים עם כך שזה גזירת גורל? איך יכולים לתפוס ממני דמות סמכותית שאפשר וצריך לכבד? כי כרגע לא מצליח לי כל כך העניין... אני רואה את ההערצה כלפי המורים היותר מבוגרים אצלנו וזה עולם אחר.
בבקשה האירו את עיניי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025