אני עובדת במשרד עם בחור חמוד ממש ורווק. שנינו בשנות השלושים לחיינו ובאמת שקשה למצוא בחורים שווים בגילאים האלה (זו החוויה שלי אבל אשמח להתבדות). הגעתי לעבודה הזו לפני כחצי שנה ומיד הסתדרנו מעולה, העבודה זורמת היטב, אנחנו מתקשרים מעולה, צוחקים כל הזמן ונהנים זה מחברתו של זו.
בהתחלה הוא הביע רצון בלהצטרף לקבוצת החברים שלי בבילויים שונים ואני כמובן שמחתי והזמנתי אותו בכל פעם שהתארגנה יציאה או אירוע. למעט פעם אחת, הוא תמיד ביטל ברגע האחרון.
הקטע הוא שהפעם האחת הזו היתה מושלמת. זו היתה הפעם היחידה שבילינו מחוץ לעבודה והוא היה הרבה יותר טבעי ומשוחרר, רקדנו ביחד והיו קצת נגיעות פה ושם. חשבתי שנמשיך את המומנטום אבל הוא חזר להיות מסוגר ומאז ביטל בכל פעם שהזמנתי אותו למשהו.
כל פעם שהוא עושה קטע כזה אני נשבעת לעצמי שאני יורדת ממנו ולא מזמינה אותו ולא מנסה יותר, ואז הכל כיף ומגניב וזורם במשרד שאני שוכחת מההבטחות שלי לעצמי.
הערב הוא שוב ביטל ברגע האחרון למשהו שהזמנתי אותו וזה כבר ממש מעצבן. עמד לי על קצה הלשון להגיד לו שאני מעדיפה לבלות עם אנשים שרוצים לבלות איתי ולא סתם אומרים כן עד שבאה להם אופציה יותר טובה אבל לא אמרתי כי אני לא רוצה לעשות יותר מדי דרמות. אבל זה מעצבן וזה אפילו מעליב.
אני יודעת שבשבוע הבא נחזור למשרד והכל שוב יהיה אותו דבר ושוב יעבור כמה זמן ואני שוב אזמין אותו ושוב אתאכזב.
אני מבינה שהוא לא בעניין שלי אבל ההתנהגות שלו נורא מבלבלת אותי. הוא מדבר כאילו הוא רוצה לעשות דברים אבל המעשים שלו מעידים אחרת. זה מבאס ממש והאמת שקיוויתי שבגילי אני כבר לא אצטרך להתעסק בשטויות האלה.
מה דעתכם? אני צריכה להגיד לו משהו? אני אפילו לא יודעת מה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות