אני בן 27 ועדיין אין לי חברים שאיתם אוכל לשתף ! לטוס לחו"ל , לסרט או סתם שיהיה איתי מישהו , אני מסתכל על אחרים ומתפוצץ מבפנים איך שהם מתקשרים אחד לשני , יוצאים יחד , מכירים בנות , אירועים , לי אין את זה ואף פעם לא זכור לי שהיה , ואם היה זה היה לטווח זמן קצר ונעלם. אני מוצא את עצמי יוצא לסרט לבדי כן כן לבד , ונוסע לטיולים עם עצמי ברכב , יש לי סתם פלאפון הוא מיותר אף אחד גם ככה לא מתקשר , רק אני לאחרים וגם הם בחיים שלהם יוצאים ומבלים , ואני לא אידחף כי לא הזמינו אותי , נמאס לי מהבדידות המייסרת הזאת , אני שואל את עצמי אם אי פעם אצטרך עזרה מי יבוא? נתקעתי , צריך לשתף , להתייעץ , לבכות , מה שזה לא יהיה אין לי. אני והצל שלי וזה כואאאאב , לא רק שהחברה שלי עזבה אותי , היא תמיד אמרה לי מי הולך לקולנוע לבד? בן 27 בלי חברים , אני צחקתי אבל בפנים בכיתי , לא כעסתי עליה היא הביאה לי את האמת בפנים , כל הזמן אני נוסע לבני דודים שלי הקטנים ממני ב 5/6 שנים העיקר לא להיות לבד בשבת ... עד מתי , מה לא טוב בי ? אני נותן אוזן קשבת לכל מי שצריך ועוזר , וכשאני צריך אף אחד לא יכול כי הוא עסוק .מה יהיה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות