התגייסתי לפני שלושה חודשים היה קשה נכון טירונות זה לא קל.. שלושה חודשים אני מנסה לתת לעצמי עוד צ'אנס ולהגיד לעצמי ״את יכולה, את לא מיוחדת , יש עוד בנות כמוך..״ אבל לא. בחיים לא הכרתי את עצמי ככה , בחיים שלי שלא הרגשתי ככה.. הצבא הזה הרס אותי, התחלתי לשכוח דברים, אנשים, סיטואציות, חולמת בלילות על הצבא, לא נרדמת כמו שצריך, דפיקות לב.. לפרט עוד? מאז שהתגייסתי אני מרגישה מאוד מאוד חלשה.. התעלמתי. עד שהחלטתי לעשות בדיקות דם השבוע ומסתבר שחסר לי ויטמין כלשהו שאם לא מטפלים בזה - אז ברגע שאני ארצה להיכנס להריון בעתיד, העובר יכול להיוולד עם מום. אני באמת באמת מרגישה לא טוב אני מתלבטת ללכת לקבן כי אני שואלת את עצמי - אם הוא בכלל יסתכל עליי ואם אני בכלל אוכל לבכות לידו או להוציא את מה שאני מרגישה, כי בנתיים אף אחד לא יודע ואני גם לא רוצה שידעו וירחמו עליי. המפקד שלי הוא הבן אדם שאני הכי מעריכה מאז שנכנסתי לצהל, בן אדם מדהים! אני לא רוצה ״לאכזב״ אותו ולהגיד מה אני מרגישה כדי לא לצאת מפונקת, והאמת שאני גם מאוד מתביישת. אני מעדיפה ללכת ישר לקבן. (מה אתם אומרים?). אני מוסיפה משהו שאולי יעזור לכם להבין אולי למה אני ככה - אני נערת מקאם. יש לי קשיי הסתגלות, גם בתיכון הייתי במסגרת שונה מבית ספר רגיל. עד עכשיו עשיתי רושם שהכל בסדר והתרשמו ממני יחסית לחיילת חדשה. אבל אני באמת לא רוצה להישאר בצה״ל . ואני מנסה להרגיע את עצמי כבר הרבה מאוד זמן אבל לא מצליחה. איך אוכל לקבוע תור לקבן? זה שאני נערת מאקם יעזור לי לצאת מהצבא? מישהי יכול לתדרך אותי מה לעשות ומה להגיד? אני באמת מרגישה שאין לי לאן לפנות.. בבקשה תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות