עוד כשבוע אני אחגוג 14. יש לי בעיה קטנה עם היום הולדת....
לפני מספר חודשים אני ואמא שלי רבנו בצורה מגוזמת. לאחר שבועיים היא מצאה לי משפחה שמוכנה לגדל אותי עד שאוכל לגור לבד.
כשהלכתי לבית הספר בתחילת אותו השבוע סיפרתי לחבריי הקרובים שאני עוברת משפחה ילד א' וילדה א' היו ממש עצובים וניחמו אותי ורק ילד ב' חייך ולא אמר מילה.
במוצ"ש של אותו השבוע הגעתי אל משפחתי החדשה, ראיתי 2 מבוגרים ואת הילדה שלהם עם החבר שלה. הילדה שלהם הלכה לקרוא לאח שלה הקטן ומסתבר כי אח שלה הוא ילד ב' החבר הכי טוב שלי.
המשפחה המאמצת הפכה את חדר האורחים שלה לחדר מושלם כמו של נסיכה, הם השקיעו מאוד בחדר. החבר הכי טוב שלי לימד אותי הכל על הבית והמשפחה ואפילו לימד אותי רוסית.
היום,לאחר 8 חודשים, אב המשפחה שאל אותי כיצד אני מתכוונת לחגוג את היום הולדת שלי? אם המשפחה שאלה אותי איזה עוגה אני רוצה שהיא תאפה לי? הבת הבכורה שאלה אותי איזה מתנה אני רוצה? החבר הכי טוב שלי שאל איזה ילדים אני מתכוונת להזמין?
באמת שאני לא יודעת מה לעשות. הם משלמים לי על חוגים, אוכל, בגדים, טיולים, שיעורים פרטיים... (הם אפילו התחילו לשמור שבת, חגים וכשרות שגם זה הרבה כסף).
אני לא רוצה שהם יתאמצו יותר מדי, אני באמת מודה להם על הכל.
אמרתי לחבר הכי טוב שלי שבאמת הכל טוב ושלא כל שנה צריך לחגוג, הוא לא הסכים איתי, הוא אמר שאני סתם מתביישת לבקש (זה נכון, לא נעים לי לבקש) ואין דבר כזה לא לחגוג במיוחד אצלי, הוא גם הוסיף שעל כל דבר הייתי מרימה מסיבה והזכיר ששנה שעברה כשהממצוע של הכיתה במתמטיקה היה 100 ערכתי ערב במסעדה לכל ילדי הכיתה והמחנכות. הוא אמר שעכשיו אני לא רק החברה הכי טובה שלו אני גם אחותו הכמעט תאומה (יש בנינו הפרש של חודש ו-8 ימים) ולכן אני חלק מהמשפחה אז אני צריכה להרגיש חופשי.
אותו אח/חבר/ילד ב' אמר שביום שלישי נשב ביחד ונתחיל את כל ההכנות ליום ההולדת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות