היי, אני רושם פה בגלל שאין לי עם מי לדבר ואת מי לשאול.
אני במשך כל גיל ההתבגרות דיכאתי את עצמי, וישיבתי ולמדתי בישיבות, והתנתקתי מהעולם ומאנשים. יצאתי משם לפני כמה שנים, אבל אני עדיין מכובה , נראה סתם איזה חנון עם משקפיים, לא הולך לי עם בנות, אין לי עבודה טובה ואני נראה גרוע.
עכשיו אני יודע שקל להגיד וקל לדבר - לך תלמד, לך תקנה בגדים, תטפח את עצמך וכו ותשפר את הביטחון העצמי וכו'. אבל זה לא קל. לא קל לי עם זה שאני בא לעבוד ואני רואה חרדית בלונדינית ואני מבין שאין סיכוי שתהייה לי מישהי כזאת , כי פה אין שידוכים ואתה צריך להשיג הכל בכוחות עצמך, ויותר מזה - גם אם תהיה לי מישהי כזאת היא לא תהיה תמימה ויפה כמו אצל הדתיים/חרדים. אני מרגיש יופי עצום שקורן מהדתיות/חרדיות, יופי שאין לחילוניות בעיניי.
כמובן שיש עוד בעיה, שכשדורכים עליי אין לי אופי מרוקאי שיוצא על מי שדורך עליי, אלא אני יותר שקט וחלשלושי כזה, ככה שגם אם אני עומד על שלי זה יוצא כמו ציוץ של עכבר עם חיוך אחרי שהחתול תפס אותו בין ציפורניו.
יש בן אדם שאני מדבר איתו שאומר לי לך לפסיכולוג מומחה, הבעיה שאני מרוויח שכר מינימום ויש לי שכר דירה ואוכל ופסיכולוג שזה 400 שח לפגישה זה גומר את המשכורת. בחיי שאני בחיים לא אוותר, ואני אהיה עשיר (תצחקו ותזלזלו עד מחר - אבל אני יודע שיהיה לי מאות מיליונים בבנק), ואני אהיה מושך ויפה ועם תואר וכו' - פשוט הבעיה שיש משהו ריקני בעולם החילוני הזה, וגם קשה לי להתחבר, וקשה לי עם בנות, כל המעבר לעולם החילוני הזוי לי.
אני מרגיש שאיבדתי , וגם מה שבניתי - בעולם החרדי היה סתם כי לא באמת חייתי שם - אלא הרגתי את עצמי באוהלה של תורה במשך 5 שנים בלי להיות בחברה ולצחוק נורמלי עם אנשים ולהיות אני.
מי אני , איך אני מוצא את עצמי, איך אשיג מישהי יפה וצנועה עם כל הדיסוננס של הדת, עצות יתקבלו בברכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות