היי, אני בת 14 בכיתה ט'.
יש לי חברה טובה שהיא החצי השני שלי, ואני החצי השני שלה. היא חשובה לי יותר מכל אחד, (כן כולל המשפחה שלי וכולי...).
היא לימדה אותי לצחוק ולהיות מאושרת, והיא הבנאדם היחיד שאיתו אני באמת צוחקת ומאושרת.
כשאני מדמיינת את החיים שלי בלעדיה, הם חסרי משמעות לחלוטין.
אנחנו תמיד מחזיקות ידיים כשאנחנו ישנות איפשהו ביחד, או פשוט שוכבות ביחד על המיטה ושותקות.
לפעמים אנחנו יכולות ללכת לישון ביחד מחובקות, כפיות.
קורה לפעמים שאנחנו מסתכלות אחת על השניה, האפים שלנו כמעט נוגעים זה בזה, ואני כמעט נותנת לה נשיקה בלי לשים לב.
קראתי בחלק מהמקומות שזה אומר שאני כן אוהבת אותה, או לא אוהבת אותה, או לא בטוח.
אבל אני חייבת לדעת.
אני לא יכולה יותר ככה.
להיות באי ידיעה הזאת.
לרצות בכל נשמתי לנשק אותה אבל לעצור את עצמי ולהסתפק בהחזקת ידים של שתי חברות. רק שתי חברות.
בגלל שאנחנו צריכות לעבור לתיכון, תכננתי לספר לה בסוף השנה.
אבל הפחד שלי זה שאו שהיא לא תאהב אותי חזרה ונהיה באותו תיכון, או שהיא תאהב אותי חזרה ולא נהיה באותו תיכון.
זה מפחיד אותי, ואני עוד בכלל לא יודעת אם אני באמת באמת אוהבת אותה, ואם אני אגלה שלא באמת אבל כבר הדבקתי על עצמי את זה שאני אוהבת בנות.
עזרה בבקשהההה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות