אז כן יש לי שני מצבים, כשאני בבית עם המשפחה שלי אני פחות בסטלה מהחיים ואני הילדה הגאונה שתמיד הייתי, וכשאני עם חברים וצוחקת מהכל וכמעט תמיד בסטלה מהחיים וממש קשה לתפוס אותי רצינית במצבים שקורים בחוץ.
כשהייתי קטנה יותר הייתי הילדה הכי מצטיינת בשכבה אבל בשנתיים שלוש האחרונות הפסקתי ללמוד והוצאתי מלא נכשלים ועכשיו אני בכיתה י מבר, וכשאני עם חברים אני תמיד אוהבת לשים את הבעיות בצד ולהתעלם מרוב הדברים שקורים כי אני רק רוצה פשוט להנות ולצחוק.
אם יש מבחנים או אירועים אני כמעט תמיד שוכחת מהם וחברות שלי חושבות שאני סתומה בגלל זה. מה שהן לא מבינות זה שלא אכפת לי מתי יש מבחן כי אני יודעת שתוך שנייה של הכנה למבחן אני מוציאה מעל 90. הסיבה היחידה שהלכתי למבר זה בגלל שאני צריכה פחות לחץ ובגלל שהממוצע שלי בסוף כיתה ט התאים רק לכיתת מבר.
חברים אחרים שלי מהשכבה צוחקים עליי שאני במבר, וזה גם לא מעניין אותי ממש כי זה היה צפוי.
כל הזמן כשיש מצבים שצריך להילחץ וכולם לחוצים ושמים לב שאני לא לחוצה, גם חושבים שאני סתומה ואטומה. אני פשוט לא רואה סיבה להילחץ, בעיקר בגלל שאם נלחצים אי אפשר לעשות שום דבר כמו שצריך ואני תמיד מאמינה שאם רגועים כמעט הכל יכול להסתדר.
לא ממש אכפת לי מה אני עושה ומה יגידו עליי אם אני אעשה משהו, כי אני עושה מה שטוב לי כרגע ויש לי שתי חברות שאני מאמינה שתמיד יהיו לצידי לא משנה מה אני עושה כי ככה זה היה עד עכשיו ואני לא רואה סיבה שזה ישתנה. בסוף התיכון הדיבורים האלה לא יהיו יותר ולא יעניינו אף אחד ויש לי חבר עכשיו בכל מקרה.. מי שמכיר אותי באמת יודע מי אני, אבל אני לא צריכה כל כך הרבה אנשים שיכירו אותי ככה כי אני רוצה רק להנות ולצחוק עם החברים שלי.
אז דבר אחד אני לא מבינה, למה שאנשים יחשבו שאני כל כך סתומה וטיפשה רק בגלל שאני קצת מעופפת, לא מקדישה תשומת לב ולא מעניין אותי הדברים שקורים רוב הזמן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות