קודם כל אני בת 15 ואח לי בן עשר
אז אני יתחיל ויגיד שעברנו דירה ואמא שלי רוצה לשים מזוזות וזה הדבר היחיד שמעקב את המעבר שלנו ואנחנו גרים 50 דק נסיעה בבוקר מאיפה שאנחנו גרים עכשיו (ואנחנו לא דתיים ולא מאמינים במיץ זבל הזה) ואני ואבא שלי בעד וגם אמרנו לאמא שלי אבל היא לא מוכנה לשמוע ממנו והיא מתחילה לצעוק עלינו.. זה דבר אחד
דבר שני אח שלי כל הזמן מלשין עליי להורים שלי גם על דברים שאני לא עושה לו והוא עושה לי נגיד הוא מביא לי בעיטה אז הוא "אמא **** הביאה לי בעיטה" והם עוד מאמינים לו ואני מנסה להסביר אבל לא מקשיבים לי..
דבר שני אמא שלי מעדיפה את אח שלי הקטן על פניי והיא לא מסתירה את זה הדוגמא הכי טובה שאני יכולה לתת זה שבחופש חנוכה היא העירה אותי בפאקינג שש בבוקר בשביל לקפל את הכביסה ושניסיתי ליהיות נחמדה ולהגיד בוקר טוב היא לא אמרה לי בוקר טוב היא התעלמה ואמרה לי תקפלי בקול העצבני שלה ואז היא העירה את אח שלי בשעה עשר והלכה איתו לסרט שהוא רצה..
דבר שלישי שאבא שלי מתעצבן עליי הוא כל הזמן אומר לי נבלה דפוקה חסרת מוח.. ואני ממש נפגעת מזה..
אני מרגישה שאין לי למי ללכת לספר את הדברים שעוברים עליי כבר שנה ושאני יכולה לסמוך רק על חברות שלי בבקשה תגידו לי איך לצאת מהמצב החרא הזה שאני תקועה בו כבר שנה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות