התגייסתי לא מזמן לחיל האויר וסיימתי טירונות 02 בטכני, בחוסר ידיעה מוחלטת על מה שאני הולכת להיות בסדיר שלי. אחרי סיום הטירונות קיבלתי שיבוץ רחוק מאוד מהבית שלי (בערך שש שעות נסיעה), בתפקיד של אפסנאות טכנית (מט תעופה למי שמכיר) ויציאות של חמשושים. אני כבר המון זמן סובלת מהתקפי חרדה ומעוד כמה סיבות אישיות שלא אוכל לפרט עליהם כאן... אני פשוט לא יכולה לסבול את מרחק הנסיעה הזה מהבית הלוך חזור. התפקיד שלי *בעיניי* לא משמעותי כפי שרציתי או ציפיתי, אבל בכל זאת אני נסעתי עד לבסיס שלי בשביל לדעת על מה מדובר כי בכל זאת- אסור לשלול אף פעם! כשהגעתי לשם ביקשתי לראות גורם כזה או אחר שיוכל לעזור לי אבל לא קיבלתי כי סירבתי לעשות קלירנס..בכל מקרה לא היה לי ככ מה לעשות שם יותר אז חזרתי לבית ואני כבר נפקדת 11 ימים (כולל ביקור בית).. בעיקרון כל מה שאני רוצה שהתפקיד שלי יהיה בהרבה יותר משמעותי ואחכ כבר לא יהיה לי אכפת מהיציאות כי קיבלתי את התפקיד שאני רוצה...בכל זאת אי אפשר לאכול את כל העוגה..
אני בנפקדות כרגע כי אני יודעת שאם אני אחזור לבסיס ויחתום על הקלירנס אז התהליך היציאה משם יהיה ממש ארוך ומסובך.אז במקום כל הכאב ראש הזה אני חושבת על להיכנס לכלא וכבר שם לשנות את כל השיבוץ שלי ומי יודע אולי גם חיל !! כל מה שאני מחפשת זה דרך לקצר את הזמן הזה ואולי כמה עצות ממישהו שכבר חווה את מה שאני עוברת עכשיו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות