אז ככה, הייתי מאוהבת קשות באחת מהחבר'ה שלנו כבר מכיתה ח(אני כיתה יב) תמיד החבאתי את זה כמה שיכולתי והתנהגתי רגיל עד כמה שאפשר, בבית הייתי נלחמת לא לשלוח לה הודעה וכל הזדמנות שהיתה לי לשאול משו כדי לפתוח שיחה הייתי שולחת הודעה.
פתאום יום בהיר אחד מישי אומרת לי שלילדה הזו יש חבר, ואני, שבורת לב לחלוטין, מבינה שאף פעם , גם בפעמים שממש ממש האמנתי בזה, לא היה לי סיכוי איתה.
היא בכלל הטרו.(לא חושבת שהיא בי)
היו פעמים שהייתי בטוחה שהיא מרגישה אליי אותו הדבר, כשהייתה נוגעת בי בצורה שלא האמנתי שזה לא מרגשות אליי.
כל פעם שהייתי קרובה אליה אפילו קצת, הייתי כולי זרמים בגוף, ומתחילה להזיע.
בערך חודשיים לפני שנהיה לה חבר, אני הבנתי קצת שאין לי סיכוי לא משנה מה, כי גם התרחקנו בתור חברות, ופשוט התחלתי לנתק את עצמי ממנה , אבל אז, כשחזרנו לבית ספר והיא ישבה מולי, לא יכולתי להדחיק את הרגשות הישנים, הם צפו בכל פעם, כבר לא הייתי בודקת אם היא מחוברת 30 פעם ביום כמו לפני 3 שנים או שנה, אבל עדיין היה בי את הזרם והחום שהיה כשהיא נוגעת בי או מסתכלת לי בעיניים.
אז זהו, אהבתי אותה בערך 4 שנים (שנה לקח לי להבין שמה שאני מרגישה זו אהבה ולא הערצה ).
השאלה שלי אליכם היא ; האם כדאי לי להגיד לה מה אני מרגישה/הרגשתי אליה עכשיו למרות שיש לה חבר ולמרות שרוב הסיכויים שפשוט תיגעל ותנתק את הקשר..?
נ.ב: מדובר בבית ספר דתי ככה שאין הרבה חשיפה למקרים מהסוג הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















איגיAsk
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

































2026