אז ככה..אני לירון..לפני כמה חודשים פגשתי דרך הפייסבוק בחור שלמד איתי בתיכון.הסטטוס שלו נשוי ואני גרושה ללא ילדים. מאוד התרגשתי לראות אותו וכמובן הצעתי לו חברות. הוא אישר את החברות וחשבתי שזה נגמר בזה. בהגיע יום ההולדת שלי 33 הוא שלח לי הודעה ושאל אותי איך אני חוגגת והשבתי לו שאני מעדיפה לא לצאת לשום מקום. הציע לצאת לקפה ועניתי שאין סיכוי משום שהוא נשוי.
כשבוע לאחר מכן עבר עליי משהו קצת טראומטי והייתי נורא נסערת ושוחחנו לראדונה בטלפון ובגלל שהייתי כה נסערת הסכמתי להיפגש כידידים בלבד ולשוחח.
הייתה לנו פגישה מדהימה עם העלאת זכרונות מתוקים מהתיכון ומאז התחלנו להתראות על תקן ידידים..עד שהתחילו רגשות..! יש לציין שלא שכבנו עד עכשיו. היו נשיקות חיבוקים ומילות חיבה. במהלך אותם חודשים ניסיתי לומר שקשה לי עם זה והצעתי שנתנתק בגלל היותו נשוי..אך שנינו לא הצלחנו לעמוד בכך. הוא אמר לי שהוא התאהב בי ושקשה לו וגם לי היה כך.
אני מנסה בכל מאודי לצאת מהקשר שלא מוביל מבחינתי לשום מקום. קשה לי מאוד. אני מלקה את עצמי הרבה על כך שנתתי לקשר לרקום ''עור וגידים''. אך המציאות הלא פשוטה היא שקשה לי מאוד ואני כל הזמן חושבת עליו ..כתבתי את הדברים מתוך ניסיון אולי למצוא פה עצה איך להמשיך כי אני די מרגישה חצויה לשניים. מצד אחד התאהבתי בבן אדם מעל הראש ומצד שני אני לא רוצה לפגוע באף אחד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות