אז כמו שכבר הבנתם מהכותרת אני הכרתי את האהבה הראשונה שלי(לא מאמין גדול באהבה אבל גם אותי זה תפס). אז ככה הכרנו בטיול לברצלונה בקיץ האחרון הייתה לנו כימייה מטורפת וכל יום כל היום היינו רק ביחד היינו רק ביחד ועם הזמן התאהבתי בה לא בכוונה והיא גם בי חזרנו לארץ וזה נעצר כי אנחנו גרים מרחק שעה נסיעה אחד מהשנייה. היא באמת בראש סדר העדיפויות שלי ואני אוהב אותה הכי בעולם. אם היינו גרים באותו העיר או טיפה יותר קרובים אחד לשנייה כבר היינו זוג אבל בגלל מרחק כל כך משמעותי זה מאוד קשה ליישום.
עכשיו השאלה היא כזאת- אנחנו אוהבים אחד את השני אבל בגלל שאנחנו לא זוג מוגדר אז אנחנו חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים וזה ממש פוגע ולא רוצה להפגע מזה כבר העלנו את הנושא הזה על הפרק אבל כל פעם החלטנו שלא מפרקים את זה אבל זה כבר מתחיל להרגיש לי כמו סוג של סכין כזאת בגב שגם עד שאני מתאהב במישהי במלוא מובן המילה היא גרה במרחק שעה נסיעה. יכול להיות שזה פשוט לא נועד לקרות אבל לבנתיים אני כבר לא יכול עם זה, זה מציק לי שאני לא מצליח לממש את האהבה הזאת שלי כלפיה ואני סוג של נואש בקטע הזה וזה דבר חריג כשרואים אותי נואש כי כל מי שמכיר אותי יודע שהדבר האחרון שאני עושה זה לוותר. סליחה על החפירה הרצינית לא יכולתי כבר לשמור את זה בבטן הייתי חייב להוציא את זה תודה לעונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025