טוב, כפי שכתבתי בכותרת אחותי שונאת אותי.
אני יודעת שכנראה אתם חושבים "הנה עוד אחת מהמעצבנות האלו שמתבכיינת על שטויות..."
וכן, יכול להיות שאני סתם מתבכיינת ועוד עשר שנים אני והיא נהיה מסוג האחיות הטובות.
אבל, כיום זה לא קורה, הריבים שלנו..
היא בת 18.5 והיא ממררת לי את החיים; אין מצב שבו שאנחנו נפגשות בבית, והיא לא מוצאת דרך לגרום לי לבכות.
אני לא אומרת שאני תמימה וילדה מדהימה שלא עושה כלום
אבל אני לא זאת שמרביצה, מקללת אפילו שופכת אציטון שבמזל לא פגע לי בפנים(!)
יש לי צלקות ממנה..
היא לא מתגייסת לצבא מכיוון שיש לה מחלה בבטן וכל החברות שלה כבר התגייסו, ולכן היא כל הזמן בבית..
אמרתי כמובן לאימא שלי על המקרים אבל לא משנה מה יגידו לאחותי היא לא תפסיק.
עוד מעט ההורים שלי טסים לשבועיים לחו"ל, ואנחנו נהיה איתה לבד בבית.
היא אמרה שהיא תכין לנו לוח (לי, לה, ולאח שלנו)
שבו היא תכתוב מטלות.
אמרתי לה שכולנו נעשה אותו ביחד בשביל שכל אחד יעשה מה שהוא רואה לנכון, כמובן היא סירבה במילים שלה:
"נראה לך מטומטמת אחת, ותזהרי לא לעשות את המטלות, לא כדאי לך להתעסק איתי"
זה הגיע למצב שאני כבר מפחדת...
נ.ב אין טיפול רב מההורים, גם אם הם מדברים איתה אין התייחסות למקרים בחומרה.
בבקשה תכתבו לי מה לעשות, ואני ילדה מאוד רגישה אז אפשר להימנע משימוש במילים לא יפות? ( כי ראיתי המון דברים לא יפים שאנשים כתבו לאנשים אחרים עם בעיות דומות...)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות