טוב אז התגייסתי לחיל האוויר לפני כמעט 4 חודשים.. בטירונות היה לי ממש קשה, בקושי ישנתי, הייתי מתעוררת כל לילה, בכיתי כל היום.. היה לי ממש סיוט
לאחר בטירונות קיבלתי זימון לקורס, קיבלתי את זה ממש קשה אך החלטתי לנסות למרות שזה יציאות של חמשושים שידעתי שיהיו לי קשות
בסוף הקורס ממש היו לי לחצים מהשיבוצים ברמה שנהיו לי התקפי חרדה.. רציתי ממש קרוב לבית ונפתחו תקנים ליד הבית שלי, ביקשתי ובסוף הביאו לי בסיס ממש רחוק- זה שעשיתי בו את הקורס
כשקיבלתי את השיבוץ נכנסתי להתקפי חרדה, פתחתי נוהל התאבדות וביקשתי לראות קבן- באמת ראיתי אותו אך הוא בכלל לא עזר, יצא כל רגע ודיבר בטלפון, זלזל, אמרתי לו שיש לי מחשבות אובדניות והוא אמר שלדעתו אני לא מסוגלת לפגוע בעצמי כי ״אכפת לי מהמשפחה״.. אמר לי לנסות ושזה קושי של ההתחלה ולחזור אליו עוד כמה חודשים
אני מרגישה ממש בדיכאון, לפני הצבא גם היו לי הפרעות אכילה, היו לי תקופות שלא הייתי אוכלת בכלל או של בולמיה ובזמן הקורס הבולימיה חזרה לי ועכשיו היא רק מחמירה.. אני בקושי אוכלת מהדיכאון וכשאני כן אוכלת אני הולכת להקיא את זה.. התעלפתי כבר כמה פעמים מאז שאני כאן, מתעוררת שוב פעם כל לילה, ישנה כל הזמן, בקושי מדברת עם אנשים, לא מחייכת ולא עושה כלום חוץ מלהיות בטלפון.. המפקד שלי ואמא שלי הבינו כבר שאני בדיכאון ומדברים ביניהם ומנסים לעזור לי אך באמת אני חושבת שכלום לא יעזור, אפילו להיות קרובה לבית ביומיות אני לא יודעת כמה יעזור לי... אני מרגישה במצוקה ובוכה כל היום, לא מצליחה לדבר עם אנשים בלי לבכות
השאלה שלי אם יעזור לי ללכת לפסיכיאטר אזרחי? פסיכולוג? אולי הם יוכלו להביא לי טפסים שאני אוכל להביא פה למישהו? שיעזרו לי עם היציאות שלי למרות שחמשושים זה נחשב טוב? לא רואה את עצמי חוזרת לכאן פשוט..... אני מאוד רוצה לשרת ולא קיים מבחינתי דבר כזה לצאת מהצבא..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות