אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל, אך אתן לאצבעותיי פשוט לזרום על מה שליבי מרגיש כרגע..
אני לא אוהבת להגדיר את עצמי ולשים את עצמי במשבצת.
אני זוכרת את עצמי מגיל 16 נחשפתי לעולם הנשי וחוויתי במהלך חיי עד היום כל מיני התנסויות מיניות וגם חוויתי קשר רומנטי ורציני במשך של שלוש שנים שהלכתי אחרי האומץ ליבי למעבר מגורים עימה בת"א. בתוך הקשר עימה, היו לי חשקים מיניים למין הגברי. תמיד אהבתי שני המינים. אני נמשכת לגברים רק בקטע המיני, בקטע הרגשי מעולם לא הלכתי עד הסוף כמו שהתאהבתי בנשים עד הסוף. קשה לי לתאר איך אני אתאהב בגבר.
יצאתי מהארון לפני כמה שנים בדיוק כשהכרתי את האקסית שלי, אמא שלי במיוחד לא קיבלה את זה טוב ולקחה את זה מאד קשה ואני תמיד עמדתי על שלי ותמיד נאבקתי על שלי אך נקרעתי בפנים כי כן משפחה חשובה לי מאד.
אחרי סיום הקשר החלטתי פשוט לשים סוף של כאב ולשים את הדברים על השולחן בפניי אמא שאני יותר לא אהיה עם נשים והחלטתי שאני רוצה להיות עם גברים. היא נהייתה מאושרת כמו חלום שהתגשם לה אחרי כל התפילות שהתפללה עבורי.
יצאתי לדייטים פה ושם והיו לי קשרים עם גברים למעט, וללא הצלחה. הרגשתי משיכה אך היא חלפה ולא מצאתי כימיה טובה כמו שמצאתי אצל הנשים. בידיעה אני יודעת שקל להכיר גברים ונשים נשיות כמו שאני נמשכת הסיכויים קלושים במיוחד באזור הגיאוגרפי שאני גרה (בצפון).
כרגע זה צף לי הכל בפנים, אני מפטנזת המון על נשים ומדמיינת איך אני שוכבת עימן וחווה עמן רגשות ותשוקה.. וכאילו מרגישה שזה מה שאני רוצה ואני כל הזמן מתכחשת ומתנדנדת בין שתי העולמות. מודה אומנם אני בת 28, אני מרגישה מאד מבולבלת. החלטתי לחזור לארון חזרה ופשוט לא לספר לסביבה הקרובה מה אני מרגישה... אני מרגישה אבודה.. אשמח לעצות, להכוונה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות