הוא היה ההחבר הראשון שלי, הראשון שלי בהכל כמעט. היינו נפגשים כל יום ,אבל היה לנו קשר רע מלא בפרידות וריבים. אני לא אוהבת אותו יותר אבל לא מפסיקה לחשוב עליו.כל יום כמעט אני שולחת לו מלא מלא הודעות כועסות על הפרידה שלנו ופשוט לא מסוגלת להתרכז בכלום חוץ ממה שהיה איתו.
זאת בעיה קשה שלי שתמיד הייתה ואף פעם לא הצלחתי לשלוט עליה,ברגע שהוא היה מכעיס אותי או עושה משהו לא בסדר הייתי שולחת מגילות בטלפון (בהודעות) ולא מסוגלת לחכות ולדבר על זה פנים מול פנים, מלאות בקללות וגידופים..ופנים מול פנים אני אהיה שקטה ורגועה, פשוט בטלפון מרשה לעצמי.אף פעם לא הצלחתי להשתלט על עצמי, זה כמו התקף זעם כזה והוא כל הזמן היה מתעלם כי כל דבר שהוא היה כותב (אפילו אם זה היה טוב) היה מכעיס אותי עוד יותר...לא רוצה שזה יגרר לקשר הבא שלי אבל לא יודעת מה לעשות
אני לא אוהבת אותו יותר,אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליו ועל כל הריבים שלנו, הוא אף פעם כמעט לא שולח הודעות ולא אכפת לו מה קורה איתי (המצב שלי דיי הידרדר מבחינה בריאותית והוא ידע מיזה ולא היה לו אכפת)
אני אמורה ללמוד עכשיו משהו ממש קשה אבל פשוט לא מסוגלת להתרכז וזה ממש משפיע עליי לרעה
גם אחרי שהייתי איתו שכבתי עם מישהו שהכרתי ברשת חברתית (כן,טעות , לא הייתי צריכה לעשות את זה) ואני לא מפסיקה לחשוש שנידבקתי במשהו..כל היום בפרנויות למרות שהלכתי לבדיקות..לא יודעת מה לעשות עם זה)
הקשר איתו אבוד ואני לא רוצה יותר כלום,אבל איך להפסיק לחשוב עליו?איך להפסיק לשלוח לו הודעות כועסות?אני לא מסוגלת פשוט לחסום אותו,אני ישר מורידה את החסימה ושולחת שוב,לא יודעת מה יש לי בחיים לא הייתי ככה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות