קצת רקע- סבלתי בעבר מהפרעות אכילה והצלחתי לצאת מזה בלי טיפול מקצועי (תפסתי את זה כשעוד לא היה מאוחר מדי) והמשקל שלי עדיין מטריד אותי אבל הרבה פחות מפעם. במחשבון BMI אני ממש טיפה (פחות מחצי קילו) מתחת לממוצע ביחס לגובה שלי.
אני לא מקל ואני מודעת לזה, אבל אני לא שמנה, למען האמת אני אפילו לא מלאה.
אני פשוט ממוצעת.
אבא שלי ממש מקפיד על אכילה מאוזנת ועל פעילות גופנית ולמרות שהוא בחיים לא אמר לי שאני שמנה הוא כן מעיר לי ולאחותי בת האחת עשרה אם אנחנו אוכלות לא בריא (אני לא יודעת מה הגובה והמשקל של אחותי אבל היא טיפה שמנמונת, אבל לא נראה לי שהיא מודעת לזה בכלל).
היום ספציפית אכלתי לצהריים מג'דרה (פחמימה וקטניות) וניוקי דלעת (לא ידעתי שזו פחמימה, חשבתי שזה נחשב ירק) ולקחתי גם שתי פיצות ביתיות קטנות (והן ממש קטנות)
הייתי באמצע האוכל ואז אבא שלי ירד למטבח ואמר משהו כמו "את ממש מאזנת באוכל שלך, פחמימה, פחמימה, קצת קיטניות ועוד קצת פחמימה".
אחר כך הוא עלה למעלה לחדר עבודה שלו ופשוט לא אכלתי את השאר כי הוא ממש הוריד לי את החשק לאוכל, ככה שיצא שאכלתי רק טיפה מג'דרה וטיפה ניוקי דלעת.
מערכת היחסים ביני לבין אבא שלי די מסובכת- לרוב אנחנו או בריב מטורף או חברים הכי טובים.
אבל גם כשרבנו בחיים לא נפגעתי ממנו ככה.
לפני חצי שעה בערך אמא שלי חזרה הבייתה מהעבודה (אבא שלי עבד מהבית היום) ואמר לה "את יודעת מה **השם שלי** אכלה היום? היא חילקה את הארוחה שלה בצורה מאוד מאוזנת- פחמימה פחמימה ופחמימה" (כשאני שמעתי אותו והוא ידע ששמעתי אותו) ואז אמא שלי שאלה אותו מה אכלתי והוא אמר לה ואז היא אמרה שאכלתי בסדר גמור ושמג'דרה זה קיטניות וניוקי דלעת זה ירק.
אבל כשהוא אמר את זה היו לי ממש דמעות בעיניים כי הוא באמת פגע בי (הוא לא שם לב לזה) והוא פשוט הפיל לי את כל הביטחון לרצפה.
אני יודעת שהוא רוצה את טובתי אבל זה פוגע. נפגעתי בצדק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות