אני מודה לכל מי שיקרא עד הסוף ולכל מי שיענה לי. (באמת, תודה!!)
אז כמו שראיתם בכותרת, אני לא מאמינה באהבה וזה לא כי כך החלטתי יום אחד..
אספר מה הוביל אותי ל'תובנה' הזו..
לפני שלוש שנים הכרתי מישהו שממש היינו נשמות תאומות. הוא הגשים לי חלומות בעצם היותו הוא. עברנו המון קשיים כי היו מעט בעיות בזוגיות הזו. (זה לא בגלל הגיל, הוא היה שנה וחצי מעלי..)
עברנו הרבה עימותים עם הקרובים לנו עד שהאהבה הזו (אז אהבה...) היתה קבילה עליהם.
הכל היה הדדי, וכל משבר רק חיזק אותנו יותר ובסוף הוא גם ניסה לרמוז על חתונה. הבהרתי לו שאני קטנה מדי ואיכשהו הגענו להסכמה שלהיות מאורסים (גם אם ליותר משנה) זה בסדר.
היה לו מורה רוחני או משהו בסגנון והוא כנראה דיבר איתו על זה ואז אותו מורה החליט שזה מוקדם בשבילו ובכלל, שזוגיות לא מתאימה לו לאותו הזמן.
הוא דיבר איתי והסביר לי הכל. הבנתי, אבל לא ממש היה לי מה לעשות עם זה ונפרדנו. (אחרי תקופה קצרה הוא עזב את אותו מורה וניסה לחזור אלי אבל, לא הלך..)
זה היה רגע שבו משהו השתנה אצלי. הבנתי שאהבה היא לא אמיתית אלא רק משחק.
פתאום תפסתי שהמון זוגות מקריבים ונותנים ולבסוף האהבה 'מתקררת' או שזה לא מתאים יותר או כל סיבה אחרת שבגללה זוגות שפעם אהבו ממש כבר לא אוהבים. זה מצב שלא יתכן כי אם האהבה היא אמיתית אז למה היא 'נגמרת'?
שמעתי פעם מרצה שאמר שהאהבה היא בסך הכל מניפולציה רגשית שהמציא האדם על מנת לשרוד ולהתרבות ובגלל זה הוא היחיד מבין כל היצורים על כדור הארץ שחווה את זה.
אני רק רוצה לומר שניסיתי לחוות אהבה נוספת, יצאתי לדייטים וניסיתי זוגיות אבל מאז אותו מקרה הכל מרגיש לי כמו משחק. זה מרגיש לא אמיתי וזה מתסכל.
אם למישהו יש את האפשרות להסביר לי או להוכיח לי שיש אהבה וזה לא שקר אני מודה על זה כבר עכשיו.
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות