להרפות,לשבת במקום המבודד כמו בהתחלה, ולהפסיק לשבור את הראש
היי,
כשרק הגעתי לעבודה- לא חשבתי בכלל על העניין החברתי. הייתי יושבת לבד במקום מבודד יחסית כי עוד לא התחברתי לאנשים שם, וזה לא הפריע לי לשבת לבד- כי אף אחד גם לא ראה אותי.
לאחר כחודש, התחברתי לחבורה של אנשים שהיו יושבים ביחד בהפסקה, ז"א שתמיד היה לי עם מי לשבת.
לאחרונה, אחד האנשים מאותה חבורה עזב, ומאז זה לא אותו דבר. אותה חבורה יושבת יחד בהפסקה, אבל זה מרגיש מאולץ.
העניין הוא זה שאני מפחדת להישאר לבד בהפסקה, אז אני מוודא שיהיה עם מי לשבת, גם כשלא בא לי כ"כ לשבת איתם.
אני לא רוצה להיות מאלה שיושבים לבד, אבל מצד שני אני מקנא באלה שלא אכפת להם "להיראות" לבד והם לא תלויים באף אחד. ואני רוצה גם. אבל מפחדת.
לפעמים אנשים חולים ולא מגיעים להפסקה, יוצאים לחופש ואני לא רוצה להיות תלויה באנשים כדי לצאת להפסקה.
באופן כללי- אכפת לי יותר מדי ממה שאנשים בעבודה הזו חושבים. אני לא מצליחה להבין למה. כי בחיים הפרטיים שלי אני לא כזאת- אני פועלת לפי מה שמתאים לי ולא מנסה להרשים אנשים או לרצות אותם. אז למה בעבודה כן?
הרבה פעמים, אני מרגישה שאני סוג של רודפת אחרי אותם אנשים מהחבורה לבוא ולשבת בהפסקה ביחד. אני תמיד שואלת אותם אם הם באים להפסקה. ונמאס לי! לא רוצה לרדוף אחריהם. חוצמזה, יש מישהי בחבורה שאני מרגישה שלא אוהבת אותי בכלל- אולי קצת מקנאה. ולא בא לי לשבת איתה, אבל היא חברה של מישהי אחרת בחורה שאני די מחבבת.
אז מה אני עושה עם כל זה לעזאזל??? ולמה זה מטריד אותי כ"כ??
זה לא שאין לי דברים אחרים על הראש.
איך משנים את זה? איך אני עושה שלא יהיה לי אכפת ממה אנשים חושבים, ולהפנים שזה לא סוף העולם לשבת מדי פעם לבד בהפסקה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025