שלום לכולם, אשמח לדעתכם הכנה.
אני בת 20 ולפני כמה שנים הבנתי שאני לא אוהבת את אמא שלי כאדם. אנחנו נשים נורא שונות..
היא מסורתית ומאמינה באלוהים ומקשיבה לרבנות.
היא אישה שמנה, גרגרנית ודרמטית, כל היום מתעסקת בפלאפון, רובצת על הספה, מתרגשת עד דמעות מתכניות ריאליטי וסרטונים מפגרים בווטסאפ...
היא לא משכילה במיוחד, אין לה שום תחביבים או תחומי עיניין.. הרבה פעמים אפשר לשמוע אותה משמיעה דעות שובינסטיות ופרימיטיביות, היא מיזוגנית ושמרנית..
ניסיתי לדבר איתה על קעקועים ושאני חושבת שמתישהו ארצה לעשות, היא אמרה שהיא "תקרע אותי" (היא נהגה להכות אותי בעבר) והיא מתנהגת באופן דומה על דברים אחרים שאני רוצה לעשות בחיים שלי.. לדוגמה אם "אחלל" שבת (למרות שהיא רואה טלוויזיה ובפלאפון בשבת)
מצד שני.. אני אדם אחר. אני מאוד ליברלית ומקבלת השונה. אני לא רואה שום קשר לדת (אפילו נגעלת מזה)
אני נורא רזה וספורטיבית, משתדלת לשמור על קשר יומיומי עם תחומי עיניין כמו נגינה בפסנתר, קריאה באנגלית, מתמטיקה, ספורט (חדר כושר) וסרטים.
נורא קשה לי לדבר איתה (אנחנו גרות יחד בנתיים)
כל דיבור או שיחה איתה לא נעימות לי ואני מעדיפה להמנע מזה. היא אישה משעממת ומטושפת,דרמטית וחסרת הגיון לדעתי וקשה לי לאהוב אותה או את חברה, או לראות בה כאמא, למרות שהיא אוהבת אותי ומכינה לי אוכל ומספקת לי תנאים טןבים לחיות בהם.
אני ארצה בעתיד פשוט לנתק איתה קשר. בלי לריב, בלי להיות דרמטית בנוגע לזה, פשוט לשמור על קשר מינימלי.
אני יודעת שאני כלבה קרת לב, אבל בגלל זה אני שואלת פה, האם זה טבעי? מישהו חווה מצב דומה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות