היי אנשים, אני א-מיני הומורומנטי, סוג של אפור, ואני מן הסתם נמשך רק לגברים. אני בן 17.5, ואני עם רגל בתוך הארון ורגל בפנים. אני אפילו לא יודע מה יותר מפריע לי- להגיד שאני א-מיני, כי הבורות והשנאה חוגגים, או הומו, ששם גם לא חסרות בעיות. הכי מרגיז שחושבים שאני אימפוטנט כי אני לא.
בכל אופן, פשוט נשבר לי מגברים. אני הייתי בזוגיות עם גבר מקסים שמבוגר ממני בלא מעט, גם הוא א-מיני, 8 חודשים, ואהבתי אותו מאוד. בזכותו הצלחתי לעבור למרות כל הבעיות הרפואיות המחמירות שלי את י"א המזעזעת. הוא נפרד ממני בין שני ניתוחים (קשים מאוד, בהפרש חודש- 3 חודשים בחלמה) בהתקף חרדה נוראי. הוא לא רוצה לחזור כי טוען שזה יחזור עליו. אני באמת אהבתי אותו, והוא אותי ואני עדיין רואה בו את זה שהיה אמור להיות בן זוגי לכל חיי... למרות כל ההבדלים. הוא נפרד ממני בהפתעה גמורה... לא ציפיתי לזה... זה כאב לי. גם החברים נעלמו לי אחרי זה, למעט ידידה אחת שענתה לי אחרי שבוע. היא הייתה בחו"ל אז.
בכל אופן, לא בוכים על חלב ולא על זרע שנשפך, אז החלטתי ללכת הלאה, אבל אני רואה כיצד בתור א-מיני אני מודר מהקהילה, ואני גם די מודר מקהילת הא-מיניים כי בניגוד לרובם אין לי שום בעיה עם זסקס, אני לא נגעל מזה, והייתי מוכן לשכב עם בן הזוג מדי פעם כדי שירגיש טוב עם עצמו למרות שאני לא אהנה מזה.
אני לא מרגיש שייך לשום מקום או קבוצה, ואני לא רואה כמעט א-מיניים גברים, ועוד שנמשכים לגברים. יש מעט מאוד גברים מיניים שיצאו עם א-מיני. אפילו אם אצא עם א-מיני, רוב הסיכויים שיהיה מבוגר ממני בשנים רבות, וזו אגב הסיבה שהחבר נפרד. לא בישירות, אבל הזבל של חברים שלו לחצו עליו בהתקף החרדה ההוא להפרד ממני ושברו אותו. אגב, הם נעלמו לו ישר אחרי. מה הטעם בזוגיות אם תחזיק ככה קצר ותשבור ככה חזק.
אני מרגיש גלמוד,
כמו שחקן בודד באולם.
אני מרגיש אבוד,
ושלא אמצא חבר לעולם.
מעטים מאוד נשארו לצידי,
עד איה מועד הם יהיו לעמדי?
ומתי אוותר לבד ביקום?
נאלץ להבין בפרצוף עקום.
אני הוא כל מה שיהיה איתי,
כל השאר הוא זמני, בעייתי.
הצרות אינן יעזבוני לעד,
וכל מה שאשאר- לבד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות