אני וחבר שלי יחד חודשיים.
יש בנינו כימיה ואהבה ממש גדולה, כל יום מדברים כמה פעמים בטלפון או בוואצפ וגם אם יש בעיה תמיד אנחנו מדברים על זה ולא נותנים לדברים להישאר פתוחים.
כיף לנו ביחד גם סתם לשבת בבית ולראות סרט (תאמת שהרבה יותר מאשר לצאת).
הוא תמיד מפנק אותי בדברים ומאכלים שאני אוהבת, מחזר אחריי, משקיע בי ומפרגן לי ללא תנאי. יש לנו חלומות משותפים על טיולים בחו"ל, עתיד וקריירה, והוא מוכן לדחוף אותי קדימה ולסייע לי בכל מה שדרוש על מנת שאצליח.
באופי שלי אני בחורה די בוגרת לגילי (מעידים עלי כי אני נראת בת 16 וחושבת כמו בת 30) ולכן לדעתי טבעי לי שמצאתי כימיה עם חבר שלי שגדול ממני ב14 שנים, שכבר מבין דבר או שתיים לגבי זוגיות והחיים ואפשר לדבר איתו שעות על הכל מבלי להשתעמם.
ולמרות הכל, העיניין הזה שהוא גדול ממני, שהוא בגיל שאנשים כבר מתחילים פרק ב' בחיים או מתבססים ממש מעיק עליי. לחשוב שעוד כמה שנים אני אהיה אישה בוגרת והוא רק ילך ויזדקן, זה מפחיד אותי.
גם ככה גברים מזדקנים מהר יותר מנשים, אז תחשבו מה זה 14 שנה הבדל.
אני די בטוחה שהכוחות והבריאות שיש לו עכשיו זה לא מה שהיה לו לפני 10 שנים.
דבר שני, אנחנו סך הכל חודשיים ביחד
אני ציפיתי שנעשה את זה כל הזמן כמו שפנפנים, במקום זה אני מוצאת את עצמי לא מסופקת אך חרמנית או יורדת לו. בחיים לא קרה לי כל כך הרבה פעמים בזוגיות שירדתי לגבר וזה לא היה רק משחק מקדים. ועל סיבוב נוסף אין על מה לדבר בכלל. דיברתי איתו, והוא ממש משתדל לענג אותי לפחות פעם אחת והוא מחרמן אותי בטירוף ועם סבלנות, אך לי לוקח יותר זמן לגמור ואני לא רוצה לגזול לו את כל הכוחות, שגם ככה הוא עייף מהעבודה (עובד בשתי עבודות כי לא הצליח לחסוך מכל מיני סיבות אישיות) וסובל מכאבי בטן.
ניסיתי לייעץ לו להירשם לחדר כושר ולאכול בריא כדי שיהיה לו יותר כוח, זה נראה שהוא רוצה אך עדיין לא עשה עם זה כלום.
בבקשה תנסו לייעץ לי ואל תזרקו סתם משפטים שעלולים לחרוץ גורלות, תחשבו על זה לעומק.
תודה רבה לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות