מאז שאני זוכר את עצמי הייתי הבחור המתבודד הזה. הזה שהוא רוב הזמן לבד, סגור בעצמו ובעולם הפנימי העשיר בדמיון שלו. לא הצלחתי למצוא את עצמי בחברת אנשים. זה לא שלא רציתי להיות בחברת אנשים. פשוט החרדה החברתית שלי מנעה את זה ממני.
זה התחיל כאשר בכיתה ב' הגעתי לבית ספר חדש. ומאז התחילו לי חמש שנים של חרם חברתי שבהן עברתי התעללות אחרי התעללות. להורים שלי היו בעיות זוגיות חמורות והם התעלמו לגמרי ממה שעובר עליי בבית הספר. כך שחמש שנים של חרם וסבל פשוט עברו בשתיקה ולאף אחד (חוץ מסבתא שלי) לא היה אכפת ממה שעובר עליי. הגעתי לחטיבת הביניים פצוע נפשית ולא חשוב כמה ניסתי לא הצלחתי להתחבר עם אנשים. לא ידעתי איך אני אמור להתנהג עם אנשים חדשים וכל פעם מחדש הבכתי את עצמי ועשיתי מעצמי בדיחה. בתיכון פשוט הרמתי ידיים על אופציה של חברים ופשוט הפכתי למתבודד. כאב לי לראות אחרים שיש להם חברים טובים ואילו אני רק לבד אבל זו הייתה האופציה היחידה שלי.
עכשיו אני הולך להתחיל את הלימודים בתחום שבמשך שנים חלמתי עליו (קולנוע) ואני הצבתי לעצמי מטרה: שבאוניברסטיה אני לא אהיה הבחור המתבודד. אבל ככל שעובר הזמן אני מתחיל לפתח יותר ויותר חששות ואני פשוט לא יודע איך אני אמור לעשות את זה. אין לי את הידע הזה של להתחבר. אני לא יודע איך מגיעים לסיטואציה ששני אנשין (או יותר) הופכים לחברים. אני באמת רוצה להתחבר עם אנשים, אני רוצה לצאת עם אנשים לבלות, אני רוצה שיהיו אנשים שאני יכול לדבר איתם. אבל אני לא יודע איך אני מגיע למצב שיש לי את אותם האנשים.
איך אני מתחבר עם אנשים?
איך אוכל למנוע מהחרדה החברתית שלי להשתלט עליי ולגרום לי שוב להיות המתבודד?
כל עצה תתקבל בברכה
תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025