אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לכתוב את זה...
אבל בעיקרון, אין לי עם מי לדבר.
ה'חברים' שלי בבית הספר הם האחרונים שארצה לדבר איתם.
עם שתי החברות האמיתיות היחידות שלי אני לא שומרת על קשר, כי כל אחת עסוקה בחיים שלה, ויוצא מצב שאין לנו זמן או כוח להפגש או לדבר בכלל.
המשפחה שלי... טוב, פה אני לא יכולה לפרט, אבל הם גם לא בתמונה.
החיים שלי טובים, ההורים שלי לא אומרים לי לא. אני מטיילת הרבה בעולם. אני לומדת טוב (יחסית). יש לי תחביבים וכישרונות.. אבל משהו חסר.
חסר משהו שיגרום לי חייך ולרצות להתחיל את היום בבוקר.
חסר לי אדם קרוב שאוכל לדבר איתו כשקשה לי. אני צריכה מישהו שיהיה פה בשבילי כשיש לי מה לפרוק.
עכשיו, כשאני כותבת את זה, קשה לי.
אני מרגישה פיסית שיש לי משהו כבד בחזה שלא נותן לי לנשום נורמאלי.
אני מגישה שאין באמת על מי לסמוך.
אני מרגישה כאילו אגרתי בתוך עצמי כל כך דברים שאני רוצה להגיד, שאני רוצה להוציא החוצה, אבל לא יכולה.
כי אין אפילו אדם אחד שירצה, או אפילו יסכים לשמוע אותי.
תמיד הייתי אומרת שאני שונאת אנשים צבועים, אך בלי ששמתי לב, הפכתי לאחד.
הפכתי לילדה שקורנת מאושר כשרואים אותה במסדרות בבית הספר, אבל כשהיא חוזרת הביתה, היא קורסת.
היא שמנה, היא עצלנית, אולי היא אפילו חולה נפשית.
היא בוכה בלי סיבה. היא צוחקת בלי כוונה.
אולי אני באמת צריכה פסיכולוג, אבל בעיני זה לא בא בחשבון..
אני רוצה לבכות, כי עכשיו אחרי שכתבתי את זה אני מבינה עד כמה הכל רציני...
כמה חרא אני שומרת בפנים ולא מעזה להוציא...
אני אוהבת את החיים שלי, הם יקרים לי. ולא כל מה שקורה עכשיו תמיד היה ככה.
בגלל זה אני פונה עליכם. בבקשה אל תתעלמו.
כל עצה, היא משהו בעל ערך בשבילי.
אם יש לכם משהו להגיד, כל דבר, תגידו אותו פה.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025