(נורא מקווה שתעזרו)
הנושא הזה מטריד אותי בערך כל חיי, תמיד רציתי רק שיהיה מאושר וגאה בי אבל נראה שזה 99% אחוז מהזמן לא ככה, ולא משנה כמה אני משתדל ומנסה, אני עובד אצלו ועובד קשה(אין הנחות למשפחה חה חה), יש לי חברה מעל 4 שנים, הקשר מעולה.
אני בקושי שותה אלכוהול אולי פעם בכמה חודשים, לא מעשן, מתאמן, אחראי, עוזר תמיד, חרוץ, מסודר, ילד טוב.
מרגיש לי כאילו אני אף פעם לא מקבל את הערכתו, כאילו הוא לא רואה אותי, וגם כשאני מציג משהו בעצמי בו הוא ממעיט וחושב ההפך, לדוגמא אני עושה כושר- "אתה יכול לפגוע בעצמך אל תעשה את זה".
משחק משחק מחשב-"זה של ילדים קטנים",לובש שרוולים לידיים באופנוע-"אתה נראה כמו בחורה"
וכן הלאה,כל השיחות שלנו שטחיות לגמרי, אני אוהב אותו מאוד ואני יודע שהוא אותי, הוא עוזר לי בכל מה שאני צריך כמעט וקונה לי מה שאני רוצה בדרך כלל(מאז ומתמיד), אבל תמיד כשהוא צועק עליי אני מרגיש כאילו הוא חושב שאני לא שווה כלום. ובכללי מרגיש כאילו אני לא שווה את היחס שלו, כאילו הוא מדבר איתי רק כשהוא רוצה משהו....פה לשם המחשבות האלה לפעמים חודרות עמוק...אני אומר לעצמי מה יש לי לחיות אם אבא שלי חושב שאני אפס. האם אני חושב נכון? מה עליי לעשות כדי שישים לב אליי ויכבד את כל דעותיי האישיות? איך להתמודד עם המצב הבלתי פוסק הזה? לפעמים קשה להתרגל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות