אחי רב איתי ואני לא יכולה לגור עם ההורים כי הם מפחדים ממנו- מה לעשות?

אוקי אז ככה
יש לי אח (אנחנו רק שני אחים-אני והוא) הוא בן 21 אני בת 16(תכף 17)
תמיד בילדות הוא היה מכה אותי, הייתה בנינו אלימות וזה אף פעם לא היה כוחות כי הוא גדול וחזק ואני באופי שלי מאוד רגישה ושברירית וגם פיזית אני דיי חלשה לכן תמיד הייתי חוטפת ובוכה
מגיל קטן אני רגילה שהוא שיפוטי ושיש לו דעות ברורות על כל דבר-הוא מאוד חושב שהוא יודע הכל מאוד שיפוטי ודיי אנוכי ומאוד פתיל קצר.ואגרסיבי מאוד
האלימות הקיצונית הייתה באמת יותר בילדות אבל לאורך כל השנים זה היה לי ברור שאם אני לא עושה מה שהוא רוצה זה יסתיים במכות ובאיומיים-אז תמיד עשיתי את מה שהוא רוצה ולא התווכחתי
אני אסביר לכם קצת על המצב שלי-אמא שלי בנאדם עם הפםרעת אישיות פרנואידית-זתומרת שהיא חושדת בכל בנאדם היא מאמינה שרודפים אחריה ורוצים רק לעשות לה רע..אבא שלי הוא חלשלוש -הוא לא מתערב יותר מידיי וגם כשהוא מתערב זה ממש לעיתים נדירות ביותר וגם אז הוא לא עושה משהו לטווח הרחוק אלא מתערב רק לאותה שניה ואז עוזב את זה-הוא חלשלוש אדיש פראייר כזה.. חסר עמוד שדרה
עכשיו בשבילי לגור עם ההורים זה ממש לא פשוט כי אמא שלי מאוד מטורפת היא יכולה לשגע בקלות כל בנאדם ואני אדם שמושפע מהר בקלות והיא גם דיי דיכאונית אז המצב הנפשי שלה משפיע עלי לא טוב! ועצם העובדה שאבא שלי שם ולא עושה כלום זה עוד יותר מחליש אותי.. יש לנו שני בתים-ההורים לא גרושים, ההורים חיים יחד-פשוט יש לנו שתי דירות.
מה שעשיתי היה פשוט לעבור לבית השני-בבית 1 יש את המשפחה-שני הורי ואחי ובבית 2 יש אותי לבד.
עכשיו מה שקרה, זה שאני ואחי רבנו ממש כי לא רציתי לתת לו את המחשב נייד שלי למשך חודשיים-כי הוא לא יודע לקבל את זה שאני אומרת לו 'לא' -ובאותו היום שהוא בא לבית2 על מנת לקחת לי את המחשב נייד(אפילו בלי לשאול אותי) אז מה שעשיתי זה שמסרתי לפני את המחשב לחברה כי לא רציתי להביא לו אותו ולא רציתי שהוא יחפש בבית וימצא.
בקיצור הוא נכנס לבית, התעצבן עלי חנק אותי, סטר לי, בעט בי ואיים עלי שהוא יהרוס לי את החיים. ככה זה נמשך במשך איזה רבע שעה כשהוא בא לבית 2 ואמרתי לו שהמחשב שלי אצל חברה, הוא אמר שחציתי תגבול ועשה את מה שתיארתי מקודם. כמובן שהוא הוסיף כמה שאני מטומטמת וכמה שאני אשלם על זה
לפני קצת פחות משבוע הוא עזב ומאז אותו יום אני בחרדות-בכללי אני סובלת מחרדות אבל עכשיו זה התעצם והפך גם קצת לדכאון כיוון ש.א-מילים מאוד פוגעות בי וכמו שאמרתי בתחילה אני אדם מאוד מאוד רגיש שבאמת נפגע בקלות ואני גם מאוד חשדנית בקשר לאהבה של אנשים אלי וכל מחמאה שנותנים לי אני חשדנית ולא מאמינה בקלות כי כמו שהבנתם-כל החיים קיבלתי רק איומים מאחי ולחיות בצל אמא פרנואידית ואבא שלא באמת עוזר לך והורים שנותנים לאח שלי לנהל לי את החיים ולשלוט בי כי גם הם מפחדים ממנו-אז בגלל זה יש לי גם בעיות עם הדימוי גוף לכן כשמישהו שאני אוהבת כבר לא חלק מחיי ולא מראה כלפי שום אמפתיה אחרי שסמכתי עליו והכל זה לגמרי שובר אותי -אני אחת שלוקחת דברים מאוד קשה
עכשיו הסיפור לא נגמר פה, אחרי 5 ימים עם המחשבות על אחי וכל הכעס שהצטבר לי עליו והמון תסכול ועצב כי אמרתי אף אחד לא ידבר אלי ככה ואף אחד לא יאיים עלי או ירביץ לי אבל מצב שני-אח שלי הוא גם זה שהגן עלי בכל דבר הוא גם זה שתמיד הייתי יכולה לסמוך עליו שיהיה שם ושיתן לי הכל-פשוט לא רציתי לוותר על המחשב נייד שלי כי אז זה היה אומר שהייתי צריכה להיות עם ההורים כי בחייאת מה אני אעשה בדירה קטנה בלי מחשב (גם אין לי פלאפון) והמחשב נייד הזה היה כל מה שהחזיק אותי ומה שעוד יותר עצבן אותי היה הזלזול בי כי הוא אפילו לא שאל אם הוא יכול לקחת ועצם העובדה שאני תמיד חייבת להגיד לו כן.
אז החלטתי אחרי 5 ימים של תסכול לכתוב לו הודעה ארוכה בפייסבוק עם כל מה שאני מרגישה וכתבתי לו על כמה שנפגעתי וכתבתי שאם עוד פעם אחת הוא יאיים עלי או ירביץ לי אני אגיש נגדון תלונה במשטרה כי באמת לא ידעתי כבר מה לעשות והחברים שהתייעצתי איתם זה מה שהם אמרו לי לעשות ולא היה לי למי להקשיב. אז כתבתי לו את זה, הוא ענה בקצרה שחציתי קו אדום... וכשהוא חוזר אני הולכת לגור עם ההורים והוא הולך לבית2 ושמה שהיה בנינו נגמר
ועכשיו אני לא יודעת מה לענות לגבי מה שהוא כתב לי בפייסבוק (תמצתתי לכם) וזה ממש מפחיד אותי והלב שלי על 200 ואני מרגישה שכל כך נדפקתי ואני לא יודעת מה לעשות אני לא יודעת מה לענות לו
לא באלי לגור עם ההורים זה שוב יכניס אותי לחרדות ולעצבים כמו שהיו לי פעם אבל עכשיו איתו הכל נדפק זה כאילו לאבד שתי ציפוריים במכה אחת ואני לא יודעת מה לעשות איך לתקן את המצב איך להציל את המצב-ופנימייה זאת לא אופציה-גם כי אני ביב' וגם כי יש לי חרדה חברתית נורא קשה והלבד מרגיע אותיע
הוא לא יבין אותי אם אני אבקש ממנו להיות בבית 2 כי זה כבר לא מעניין אותו וכשהוא עצבני על מישהו הוא פשוט נהיה אנטיפט ואין דרך לגרום לו להרגיש חמלה עלי כי הוא רגיל לזה שאני בכיינית וזה כבר לא מעניין אותו כי מבחינתו אני מחוקה-אני רוצה לחשוב שאני אף פעם לא אהיה מחוקה כי זה אח שלי אבל הוא נורא אנוכי כשאומרים לו 'לא' ככה הוא גדל וחונך.. ואאני לא יכולה לחנך אותו מחדש.בבקשה תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות
אני לא יכולה להתחיל לתאר את הבכי והעצבות שזלגו ממני כשהוא אמר לי את זה
כי גם אין לי אח יותר וגם אני לא יודעת איך אני אשרוד עם לגור עם אמא שלי.. ולא אי אפשר לאשפז אותה זה מסובך פשוט אי אפשר..
אני ממש אודה לכם אם תענו ותקחו את השאלה ברצינות כי אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני פוחדת שיהיה לי מצב של דכאון כרוני כי בנתיים המצב שלי לא משהו..
חשוב לי לציין שלמרות הכל אני מאוד אוהבת את אח שלי ושהוא אח טוב ושהוא נתן לי הכל אבל זה נגמר כי כשהוא כועס הוא כועס וכשהוא אומר ביי זה ביי ושהפרידה ממנו קשה.. אבל יש לו אגו וגם לי ועכשיו לא יודעת איך פותרים את זה-רק אל תשכחו שהוא הרביץ לי ומאיים עלי כל פעם שאני לא נענת לפקודתו-חשוב לקחת את זה בחשבון

תודה לעונים <:)