תמיד הייתי האאוטקאסט במשפחה בצד של אבא שלי. אנשים הרגישו חופשי להסתלבט עליי וללעוג לי בדרכים שונות, אנשים מעולם לא תמכו בי או בהחלטות שלי, הרבה פעמים מצאתי את עצמי באמצע של דרמה משפחתית שכמובן אף אחד לא גיבה אותי אלא העלימו עין (במקרה הטוב) או האשימו אותי (במקרה הרע). בקיצור אני הכבשה השחורה שלהם ולדעתי זה בעיקר בגלל שאני אדם דעתן ובהרבה תחומים דעותיי אינן הולכות בקנה אחד עם דעת הרוב (שכולם שפוטים של סבא שלי). סיבה נוספת היא אימא שלי. כמעט כל המשפחה הזו שונאת את אימא שלי (חוץ מאחות של אבא שלי שהיא באמת אישה מקסימה) ואפשר לומר שהם הצליחו להסית את אבא שלי נגדה. דבר שנגמר בגירושים שלהם
אני את מקומי כבר הבנתי והפסקתי לקחת ללב את היחס שלהם אליי. אני נפגש איתם פחות (בעיקר בארוחות חג) וכך אני פחות נפגע.
אז שנה לאחר שההורים שלי התגרשו אבא שלי התחתן בשנית עם אישה שאני מאוד מחבב. להם נולדו שני ילדים, האחים שלי, שאני מת עליהם הכי שבעולם. למרות שיש הפרש מאוד גדול ביני וביניהם (הפרש של 15 שנה מהראש ו-16 שנה מהשני) אנחנו מאוד קרובים אחד לשני ומאוד אוהבים אחד את השני (יש לציין שלפני שהורי התגרשו לא היו לי אחים בכלל)
אז העניין הוא עם האח הגדול יותר (שיהיה בן 7 עוד חודש). הוא תמיד אהב אותי ואפשר לומר שהוא גם סוג של העריץ אותי. בגן ובכיתה הוא סיפר לכולם דברים טובים עליי, כשבאתי לבקר אותם הוא תמיד רץ אליי. הוא תמיד רצה שנבלה ביחד ונשחק במשחקים שלו והוא כל הזמן אמר לי שאני "האח הגדול הכי טוב בעולם" וזה תמיד חימם לי את הלב. אבל לאחרונה שמתי לב שהוא די מתחיל לבוז לי. הוא מדי פעם יורד עליי, מתייחס אליי בצורה פחות נעימה, הוא אומר שהוא מעדיף שבני הדודים שלי (הנכדים ה"מושלמים" של סבא שלי) יהיו האחים שלו במקומי. והצורה שהוא מדבר אליי כאילו הוא שונא אותי.
ושככל שעבר הזמן אני שם לב שמה שהוא אומר זה יותר ביקורת עליי (ביקורת רעה ליתר דיוק) ושהמילים שהוא אומר לא מתאימות לילד בן 7. המילים שלו יותר מתאימות לאבא שלי. למשל אבא שלי (כמו כל המשפחה שלו) שונאים את השיער שלי ותמיד מנסים ללחוץ עליי להסתפר (לא חשוב כמה פעמים אדגיש שאין להם זכות להתעסק בשיער שלי). ופתאום גם האח שלי מתחיל לרדת על השיער שלי. דוגמא אחרת זה עניין של עבודה. התפטרתי לפני חודש מהעבודה שעבדתי בה בגלל שלא הסתדרתי עם הבוס החדש. ומאז אבא שלי לוחץ עליי למצוא עבודה אבל אני החלטתי שאני מעדיף למצוא עבודה אחרי שאתחיל את הלימודים כדי שאוכל לתאם יותר בקלות את הלוז של העבודה עם הלימודים (ויש להדגיש שעשיתי את זה אחרי ייעוץ). ואבא שלי חושב שאני לא עושה את הבחירה הנכונה והוא כל הזמן חופר לי על זה. ופתאום גם אח שלי מתחיל
ולאט לאט אני שם לב שאח שלי מדבר בצורה השיפוטית, הביקורתית והלא מפרגנת שמתאימה לאבא שלי. ואני מתחיל לחשוד שלמעשה אבא שלי ואישתו מדברים עליי מאחורי הגב בנוכחות הילד. ולא סתם מדברים אלא מדברים בצורה מזלזלת. דבר שגורם לילד קטן באמת לזלזל בי. אני ניסיתי לדבר עם אבא שלי על זה, לשאול האם באמת מלכלכים עליי אצלו אבל הוא הכחיש (כמובן) אבל עדיין הצורה שאח שלי מדברת מאוד אופיינית לאבא שלי ולסבא שלי.
אני לא יודע מה לעשות
איך אני אמצא את ההוכחה לכך שכן מרכלים עליי?
איך אני מפסיק את זה?
איך אני גורם לאח שלי לאהוב אותי שוב?
האם עליי לתחקר את האח הקטן יותר (עוד חודש בן 6) על מנת לברר האם באמת מדברים עליי מאחורי הגב?
מה עליי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות