היי חבר'ה
אני רוצה לספר לכם על משהו שמציק לי כבר הרבה זמן.
השנה עליתי לתיכון- כן 3 השנים שאמורות להיות המהנות ביותר, שאני הולך לבלות בהן בימי שישי במועדונים, לשתות קצת, אלו שיישארו לי כזיכרון עמוק ושמח, ואלו שאהנה לספר עליהן כשאגדל.
שנה שעברה, היה לי כלכך כיף- מלא חברים, יציאות בשישי ובחופשים כל הזמן, הייתה לי חבורת חברים שפשוט נהנתי איתם מכל רגע. אבל עכשיו הכל שונה.
רוב החברים שלי נמצאים בתנועת נוער ביחד, כבר כמה שנים, אבל בזמן האחרון המעורבות שלהם בתנועת הנוער גדלה, והם פשוט מבלים את רוב השבוע ביחד עם עוד ילדים מהתנועה. מלבד הפגישות שלהם בתנועה עצמה, הם התחילו להיפגש אחד עם השני. זה התחיל מדברים קטנים, והמשיך על גבי חודשים ליציאות בימי שישי למקומות ואפילו למועדונים- מה שגרם לי להתרחק מהם מאוד.
כעת, המצב הוא שבכיתה אני עדיין בקשר עם החברים שלי מתנועת הנוער ולפעמים אנחנו כן יוצאים עוד אחרי הצהריים ובערבים (אך לא למועדונים). מלבד החברים האלו יש לי חברים "בודדים" (בעצם הילדים האלו לא חברים בינם לבין עצמם, אלא הם רק חברים שלי).
ועכשיו הבעיה שלי:
אני כלכך רוצה חבורה כזאת של חברים, חברים ממש טובים, כאלו שיישארו אחד עם השני תמיד, שייבנו חיים וזיכרונות ביחד. כאלו חברים כבר כמעט היו לי. כזאת חבורה כבר כמעט הייתה לי- עד שהם עזבו אותי.
ואני יושב בבית בימי שישי, אבוד, בזמן שהם מבלים באיזה מועדון וחוגגים, וחושב לעצמי- מה אני עושה עם החיים שלי? למה אני לא מבלה ככה בשישי? איתם? איך אני מתקדם מכאן? מה לעשות כדי שכן תהייה לי את החבורת חברים הזו? אולי אני אדבר עם שאר החברים שלי שהם לא בתנועת הנוער? אולי נצא ביחד? אבל אי אפשר כי הם לא חברים אחד של השני, אלא רק שלי. והם חנונים כאלה, הם לא ירצו ללכת למועדון. אז מה אני עושה?
אני מרגיש כלכך אבוד. עד שהיו לי חברים, שחשבתי שהם איתי לתמיד, שאני הולך לעבור את כל החיים איתם, שהיינו מדברים על איך שנהנה בתיכון, ונלך למועדונים, ונשתה קצת, ונהנה, ונכיר בנות. וכל זה הלך. וצריך לעבור עכשיו הכל מחדש (או לפחות לנסות), ואין לי מושג מאיפה להתחיל, ואם זה שווה את המאמץ בכלל.
זקוק לעזרכתם דחוף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות