אני מרגישה עצובה ומסכנה כל הזמן. בלי סיבה. ממש אין לי סיבה להרגיש ככה אבל לא יודעת פשוט.. עצוב לי. אני לא בדיכאון פשוט בוכה המון. לא יודעת ממה , מה שעוד יותר מתסכל אותי.
והכל בסדר, אין סיבה לכל זה .
אני לרוב שומעת שירים עצובים ובוכה , לא יודעת למה. גם לא חושבת על משהו ספציפי כשאני בוכה. זה פשוט יוצא.
ניסיתי להסיח את דעתי בעזרת קריאה ציור או אפילו כתיבה , אבל כל הדברים האלה מתסכלים אותי עוד יותר. זה כאילו שיש לי חשק לעשות הכל אבל באותו הזמן גם אין לי חשק לכלום.
יש לי חברים והכל בסדר במשפחה. בריך השם אני בריאה והכל ועדיין עצובה. אני מרגישה שאני כפוית טובה כי יש אנשים שיש להם פחות ממני או במצב הרבה יותר גרוע ממני אם זה מבחינה כלכלית בריאותית או משפחתית , והם עדיין מנסים להישאר שמחים וחיוביים.
לרוב אני מרגישה שאסור לי להרגיש עצובה ואז אני נוזפת בעצמי על איך שאני מתנהגת אבל אני פשוט לא יכולה לזייף את הרגשות שלי, לא יכולה להעמיד פנים שאני שמחה.
אשמח לשמוע אם למישהו יש משהו להגיד על זה.
תודה מראש לכל מי שיגיב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות